ריאיון עם ח"כ חנין: יוון מאתגרת את השמאל בעולם כולו

המשבר הפוליטי והכלכלי ביוון ריתק אליו בשבועות האחרונים את תשומת הלב העולמית, בעיקר סביב משאל העם הדרמטי, בו תמכו 62% מהיוונים בהתנגדות לצעדי צנע נוספים. אולם ימים ספורים לאחר מכן, חתמה ממשלת השמאל ביוון, בראשות אלכסיס ציפראס, מנהיג מפלגת סיריזה, על הסכם צנע חדש שכפו עליה המוסדות האירופיים.

חבר הלשכה הפוליטית של מק"י, ח"כ דב חנין, ביקר באתונה, בירת יוון, לפני כשבועיים, בעת שהפרלמנט היווני דן בהסכם הצנע החדש, ונפגש עם בכירים במפלגת סיריזה.

 

כיצד מנתח השמאל היווני את הסיבה למשבר?

המשבר היווני הוא קודם כל משבר של כלכלה שנשלטה משך שנים רבות בידי אוליגרכיה רקובה. זו כלכלה חלשה, אשר שולבה לתוך איחוד מוניטרי בהובלת הכלכלות החזקות באירופה, וכך שימרה את מעמדה הפריפריאלי והמוחלש. זהו מתכון לצרות, ואכן – אירעו צרות בכל הכלכלות בדרום אירופה – יוון, ספרד, פורטוגל, איטליה – אשר האיחוד המוניטארי פעל לרעתן.

2015-07-26_193956

אלכסיס ציפראס בעת ישיבת הפרלמנט בשבוע שעבר (צילום: טו בימה)

 

המשבר ביוון היה חריף יותר מאשר במקומות אחרים, בגלל שבעלי ההון המקומיים, הנגועים בשחיתות, זייפו את ספרי החשבונות של המדינה, בעזרת בנק גולדמן-סאקס הידוע לשמצה. כאשר זיופים אלה התגלו, פרץ משבר חריף. הטרויקה (הבנק האירופי המרכזי, הנציבות האירופית וקרן המטבע הבינלאומית) הגיבו למשבר באמצעות נקיטת צעדים שמטרתם להציל את הבנקים הגרמנים והצרפתים שהלוו ליוון, על-ידי מתן ערבויות לחובותיה של יוון לבנקים אלה, ותוך כפיית תכנית צנע על העם היווני.

תכנית הצנע יצרה אבטלה גדולה, מצוקה חברתית קשה, אבל לא פתרה ולא יכולה לפתור את בעיית החוב של יוון. יחס החוב-תוצר של יוון, שעמד בעבר על 110%, הגיע בתחילת שנה זו ל-180%.

 

מה היה תגובתה של סיריזה למשבר?

מפלגת סיריזה, שעלתה לשלטון בחודש ינואר, נבחרה על בסיס הבטחה ללכת בכיוון ההפוך: להנהיג מדיניות חברתית של צדק חברתי, תוך מאבק בבעלי ההון המקומיים והזרים. זו בדיוק הסיבה שהממסד השלטוני באירופה היה כל כך נחוש שלא לאפשר לה להצליח.

מבחינת חוגי ההון באירופה, השאלה היוונית אינה שאלה כלכלית, אלא קודם כל שאלה פוליטית. חוגי ההון חששו מהצלחתה של ממשלת שמאל רדיקלי, ולכן – המטרה האמיתית של המאמץ שלהם הייתה להכשיל את הממשלה הנוכחית, להביס אותה פוליטית, ולגרום לנפילתה.

 

ומדוע תמכה הממשלה בהסכם הצנע?

אני הייתי ביוון בימים בהם הפרלמנט דן בהסכם החבילה השלישי, שבעצם נכפה על הממשלה היוונית,ופגשתי מנהיגים בכירים של סיריזה: הן כאלה שתמכו במהלכים של ציפראס, והן מנהיגים מהאגף השמאלי של המפלגה, שהתנגדו ושהצביעו נגד ההסכם בפרלמנט.

התומכים במהלך של ציפראס לא מכחישים שהעסקה שנכפתה עליהם היא מאוד גרועה, אבל טוענים שלא הייתה ליוון ברירה. שר החינוך היווני, למשל, סיפר לי שבפגישה האחרונה של המשא-ומתן על ההסכם, שר האוצר הגרמני אמר לציפראס שהוא יכול לצאת מהפגישה בלי לחתום על שוב דבר, אבל אז הבנקים היוונים יחוסלו בתוך 24 שעות. משמעות הדברים היא שהעניים ושכבות הביניים יאבדו את כל החסכונות שלהם, שכן העשירים ביוון כבר הבריחו את הכספים שלהם מחוץ למדינה.

עוד סיפר, כי אחת הבעיות הקונקרטיות איתן הייתה צריכה להתמודד הממשלה היוונית, היא אספקת המים לאיים היוונים הצחיחים. המים מסופקים באמצעות מיכליות, ואילו החברה שמפעילה את המיכליות הייתה מפסיקה לספק את המים, אם הייתה יודעת שהבנקים היוונים הושבתו. התוצאה הייתה, שלא יהיה מים לאנשים באיים. זו דוגמא לסוג הבעיות המאוד מציאותיות וקשות עמן צריכה להתמודד הממשלה היוונית.

לדברי שר החינוך היווני, מול המצב של אסון כלכלי גמור, לא הייתה לממשלה ברירה אלא להיכנע. הוא המשיל זאת לנכונותו של לנין לחתום על הסכם ברסט-ליטובסק, כדי למנוע את תבוסת המהפכה הרוסית. למרות המצב הקשה, הוא מציין כהישג את עצם הישרדותה של הממשלה. לדבריו, הטרויקה רצו להפיל את סיריזה – ולא הצליחו.

 

מה חושבים באגף השמאלי של סיריזה?

אנשי האגף השמאלי איתם שוחחתי – ביניהם שרים וסגני שרים, אשר הצביעו נגד ההסכם בפרלמנט ופוטרו בשל כך בידי ציפראס – מחזיקים בעמדה שונה. לדבריהם, מבחינה מעשית, הממשלה קיבלה על עצמה לבצע את מדיניות הצנע שהיא נבחרה כדי להתנגד לה. הם חוששים שזהו תהליך שייקח את סיריזה למחוזות פוליטיים אחרים, עד כדי סכנה של הפיכתה למפלגה סוציאל-דמוקרטית.

הוויכוח במפלגה קשה. רוב חברי הוועד המרכזי חתמו על גילוי דעת המתנגד להסכם, אבל המתנגדים מהווים מיעוט בקרב הסיעה בפרלמנט. עם המתנגדים להסכם נמנים ועדי מחוזות גדולים, כולל אלה של אתונה וסלוניקי, וגם תנועת הנוער של סיריזה. עם זאת, בציבור נהנה ציפראס מפופולאריות רבה מאוד. אנשים חשים כי אומנם ציפראס לא הצליח לכופף את המוסדות האירופיים, אבל לפחות הוא ניסה להתמודד מול הכוחות החזקים האלה.

השאלות שסיריזה מתמודדת איתן הן שאלות חשובות ומעניינות, מכיוון שהן מעמתות את כולנו את המורכבות הגדולה של דמותו של שמאל שבשלטון במאה ה-21. איך יכולה להתקיים פוליטיקה שמאלית במציאות הקפיטליסטית של זמננו? את הניסיון היווני יש ללמוד ולנתח, והעיקר – להימנע מגיבוש תשובות פשטניות.

 

הריאיון מתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"