לפני כשבועיים, ב-5 באוקטובר, השלים תאגיד הענק האמריקאי שברון את רכישת החברה נובל אנרג'י, אף היא אמריקאית, בעסקת חילופי מניות בסכום שנאמד ב-4.2 מיליארד דולר. בעקבות הרכישה מחזיקה שברון ב-25% מהזכויות בקידוח הגז "תמר" וב-40% הקידוח "לוויתן".

הידיעה שימחה עד מאוד את ראש הממשלה בנימין נתניהו, משרתם של שני אדונים (בעלי ההון וממשל ארה"ב). בסגנון טראמפי מיהר נתניהו להודיע: "חוללנו מהפכה אדירה באספקת אנרגיה למדינת ישראל. חברת ׳שברון׳, חברת האנרגיה השנייה בגודלה בעולם, נכנסה לישראל לעזור לנו להוציא את הגז מהמים. אתם זוכרים ששר האנרגיה יובל שטייניץ ואני נאלצנו להיאבק בכל הכוחות הפופוליסטיים שאמרו לנו להשאיר את הגז מתחת לקרקעית הים, אנחנו התעקשנו, הגז הזה יצא. זה יביא מיליארדים, עשרות מיליארדים ואולי מאות מיליארדים של שקלים, לכם, אזרחי ישראל, לבריאות, לרווחה, לכלכלה, לחינוך, לכל תחום".

נשמע מוכר, נכון? הרי הבטחות כאלה בדיוק פיזר נתניהו בזמן חתימת "מתווה הגז" – הקומבינה שרקח עם עוזרו הנאמן שטייניץ, ואשר אותה אישרה ממשלת הימין לפני יותר מחמש שנים, באוגוסט 2015. גם אז הוא הבטיח "קרן שפע" בעקבות המיליארדים שאמורים היו לזרום לאוצר המדינה. בינתיים חלפו שנים וקרן אמנם קמה, אבל שפע יש רק במספרם של משרדי הממשלה הכושלת… כי כסף – אין בה.

אימפריאליסטית, כמו בספרים

לא חלפו אלא כמה שעות מפרסום הודעתו החגיגית של ראש הממשלה, ושברון כבר הוכיחה למה היא מסוגלת – כאן, שם ובכל מקום. היא החליטה לחדול לספק גז לחברת החשמל (ליתר דיוק למה שנותר ממנה לאחר ההפרטה של נתניהו ושטייניץ) כדי ללחוץ עליה להסכים למחיר גבוה יותר.

נסכם: הממשלה ברפובליקת התפוזים מברכת חברה אמריקאית, המשתלטת על אחד אוצרות הטבע הבודדים שבידיה (הגז, שלכאורה שייך לכלל האזרחים), ומייד לאחר מכן אותה חברה מצמידה סכין לגרונה של המדינה (איום בהפסקת אספקת החשמל). יש להוסיף שראש הממשלה, כמובן, שותק, כפי ששותק השר שטייניץ שאמר לאחרונה: "אני רואה בכניסת שברון לארץ הבעת אמון ענקית במשק האנרגיה שלנו ועוד שלב בהפיכת מדינת ישראל למעצמת אנרגיה". לפחות במילים הוא אינו נופל מאדונו הנערץ.

צעד אימפריאליסטי כה בוטה מצדה של שברון – להשתלט על משאב ציבורי במדינה פריפריאלית התלויה עד צוואר בארה"ב, ומיד לתת מכה – מוכיח כי לפחות בהיבט זה לא השתנה העולם כמעט מאז פרסם לנין את חיבורו "האימפריאליזם, השלב העליון של הקפיטליזם" לפני יותר ממאה שנה.

הנזק לצרכנים

יצוין שמאגר תמר ממשיך לעבוד ולספק גז לכלל תחנות הכוח המופרטות, ואף מייצא גז למצרים ולירדן. אך חברת החשמל לא יכולה לקבל גז זול יחסית לצרכיה, והנזק שנגרם לחברה עלול להסתכם בכ-170 מיליון שקל לשנה. עד עכשיו, תחת הבעלות הקודמת של תמר, שילמה חברת החשמל כ-8 מיליארד יותר ממה שהייתה משלמת אילו מחירי הגז היו אלה המקובלים בעולם. זה היה אחד מיסודות "מתווה הגז": לשלם לתאגיד המונופוליסטי עבור הגז שבבעלות המדינה הרבה יותר ממחירו בשוק העולמי.

צרכני החשמל נושאים ויישאו את נטל "העלויות העודפות" (קרי: רווחי העתק שגורפים התאגידים האמריקאיים והאוליגרכים המקומיים). האם זה אינטרס של תאגיד כה גדול להיכנס לעימות חריף עבור כמה מיליארדי שקלים? ובכן, כן. אבל חשוב מזה: במהלך הבריוני קבעה שברון מי באמת שולטת בשוק האנרגיה בישראל – וזו אינה הממשלה.

אפרים דוידי

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב