פעילי עמותת קו לעובד העבירו בשבוע שעבר סדנת זכויות עובדים ייעודית לקבוצת נשים פלסטיניות המועסקות בישראל – רובן הגדול בענף החקלאות. המפגש נערך במסגרת שיתוף הפעולה בין מספר גורמים, ביניהם "האיחוד הכללי לאישה" והמועצה המקומית ג'נין.
הסדנא שנערכה בשבוע שעבר בג'נין בהשתתפות עובדות פלסטיניות (צילום: קו לעובד)
מקו לעובד נמסר כי נשים פלסטיניות המועסקות על ידי ישראלים, בשטחים הכבושים ובישראל, סובלות ככלל מהפרה בוטה של זכויותיהן הבסיסיות – שכר יומי או שעתי הנמוך משמעותית משכר המינימום הקבוע בחוק, אי–תשלום גורף של זכויות סוציאליות; אין ימי חופשה, אין דמי חגים, אין ימי הבראה, אין הפרשות לפנסיה או לפיצויים, וגם אין תשלום שעות נוספות. בנוסף, הן מועסקות על פי רב דרך קבלני משנה אשר גוזרים בתורם קופון נוסף מהכנסתן הדלה.
יתרה מכך, חלק ניכר מהעובדות הפלסטיניות הן נשים מבוגרות מעל גיל חמישים, ואינן נדרשות להחזיק בהיתר כניסה לעבודה בישראל – אך כתוצאה מכך גם אינן נרשמות כמועסקות במדור התשלומים של רשות האוכלוסין הישראלית, ובהתאם הן אינן מקבלות תלושי שכר אותם מנפיקה לפי חוק הרשות. דפוסי ההעסקה הלא מתועדת פוגעים במובהק ביכולתן של העובדות לדרוש זכויות אשר נגזלו מהן מהמעסיק. גם במקרה של אירוע קשה כגון תאונת עבודה, על העובדות מוטלת חובת ההוכחה שהעסקתן אכן התקיימה, על מנת שיוכלו לקבל טיפול רפואי במימון הביטוח הלאומי, פיצויים או קצבה במקרה של פגיעה בפרנסה, ועוד שורה של זכויות אשר החוק היבש מקנה אך היכולת לממש קשה ועד בלתי אפשרית.
ועוד "נשים פלסטיניות נמצאות בשולי השוליים של החברה העובדת, ושקיפותן חוצה גבולות – הן סובלות מאפליה מגדרית ואפליה על רקע לאום גם יחד". נשים אלו פגיעות במיוחד לניצול מעמדי, ודרכי הגישה לרשויות שאמורות להגן עליהן מפניו רצופות מהמורות. כפי שציינה בסדנה אחת המשתתפות – "להשתכר 120 שקל ליום ולחזור הביתה משמעותו להיות ברת מזל".
