קומוניסטים ושיעים: הרשימה המשותפת בבחירות הקרובות בעיראק

שסועה בין סונים, שיעים וכורדים, מנסה עיראק לאסוף את שבריה. ב-12 במאי יתקיימו בחירות בעיראק. הבחירות נדחו בחצי שנה כדי לאפשר למיליוני עקורים ופליטים פנימיים לשוב למקומותיהם.

2018-03-20_201821

אחת הבריתות המעניינות לציון לקראת הבחירות בעיראק היא הברית בין הקומוניסטים לבין התנועה השיעית של הסדריסטים. הקומוניסטים, שלא השיגו ייצוג בפרלמנט הקודם, כרתו ברית בחירות (קואליצית סיירון) עם התנועה השיעית, לה יש כיום 34 נציגים בפרלמנט העיראקי. ברית זו מבוססת על תנועה דמוקרטית למען רפורמות שקרמה עור וגידים החל ב-2015 ודוגלת באחדותה, בריבונותה ובעצמאותה של עיראק; בשלטון החוק, ובהפרדה בין הדת והמדינה (שלא כבאיראן).

אחד מאדריכלי הברית הוא ראיד פהמי (68), המזכ"ל החדש של המפלגה הקומוניסטית העיראקית, הצטרף לשורותיה בגיל 21. ב-1978, כשהיה בן 28, נאלץ לעזוב את עיראק בגלל רדיפת הקומוניסטים בידי סדאם חוסיין. תחילה חי בכווית, ובמשך 23 שנים בצרפת. בתקופה זו גם למד בבריטניה, בביה"ס הלונדוני לכלכלה (LSE) ובקולג' המלכה מרי (QMC). פהמי השלים את עבודת הדוקטורט שלו בכלכלה התפתחותית באוניברסיטת סורבון בפריז, וגם לימד שם.

במשך שנים אלה, שמר על קשר פוליטי הדוק עם עיראק. אחרי הפלת סדאם שב למולדתו. מאז מילא תפקיד חשוב במאבק עיראק לריבונות ולדמוקרטיה: בין 2006 ל-2010 כיהן כשר המדע והטכנולוגיה, והיה פעיל מרכזי בתנועה הדמוקרטית שהתפשטה ברחבי עיראק בשנתיים האחרונות. פהמי מתגורר בבגדאד, נשוי ואב ל-4 ילדים בוגרים.

מ-2003 ידעה עיראק הרבה מלחמות, אסונות וסבל: הפלת הדיקטטורה של סדאם, פלישה, כיבוש והריסה שיטתית של מערכת המדינה הבעת'יסטית בידי כוח הכיבוש האמריקאי והמערבי, מרד ומלחמת גרילה נגד הפלישה, יציאת הכוחות האמריקאים, מלחמת אזרחים אכזרית, הטרור הדאעשיסטי ולבסוף ניסיון פרישה של הכורדים. אלו הן, בחטף, תולדות עיראק המורכבות ב-15 השנים האחרונות.

דאעש בעלת  האידיאולוגיה הפונדמנטליסטית, הייתה ביטוי להתקוממות סונית-ערבית שבה השתתפו שרידי תומכי ממשלו וצבאו של סדאם. מאחר שהאמריקאים פירקו את צבא עיראק, ההתגייסות נגד דאעש הייתה בעיקרה עממית: מיליציות נקראו לדגל מטעם המנהיגות הדתית השיעית (סיסטאני וסאדר). לצדם לחמה גם המיליציה הכורדית, הפשמרגה. במלחמה זו השתלטו הכורדים על טריטוריה בצפון עיראק, ומשמרות המהפכה האיראניות יצרו בסיס איתן לברית בין המיליציות השיעיות העיקריות. המפלגה הגדולה ביותר מאז הבחירות האחרונות (2014), מפלגת "הדאווה", התפצלה: בראש פלג אחד עומד רה"מ לשעבר נורי אלמליכי הפרו-איראני, ובראש השני – רה"מ הנוכחי, חיידר אל עבאדי הפרו-מערבי.

האתגרים המידיים בפני עיראק – החזרת העקורים לאזוריהם (ישנם עדיין כ-2 מיליון פליטים פנימיים) ושיקום מערכות  הכלכלה  והמדינה  השונות.  ההערכה  היא  שעלויות השיקום הן כ-100 מיליארד דולר. עד כה הצליח עבאדי לגייס במסעותיו לחו"ל רק כ-30 מיליארד. למרות שעיראק עשירה מאוד בנפט ובגז, המדינה אינה שולטת עדיין במשאבי הטבע בשטחה. הסכמי חיפוש הנפט והגז, שאיבתם ומכירתם נעשים בין חברות זרות וכוחות מקומיים. כך מממנים כוחות מקומיים ומיליציות את עצמם.

שתי הבעיות העיקריות של עיראק כיום הן השחיתות והכיתתיות. בהיעדר נאמנות למדינה, חלה התפוררות של האינטגרציה החברתית וישנה חזרה לנאמנויות חמולתיות, שבטיות, עדתיות ודתיות. השחיתות מוצאת את ביטויה גם בכך שמערכת המיסוי קרסה והתשלומים לעובדי המדינה  מושהים. השוחד הוא כללי ומוחלט. מאחר שמערכות הבנקאות והאשראי אינן פועלות, עסקאות נעשות באמצעות כסף מזומן. הדבר מאפשר הברחת כסף לחו"ל והלבנת הון.

הבעיה השנייה של עיראק היא הכיתתיות, שבאה לידי ביטוי בתהליכי מליציאיזציה (militiaisation). לאחר שנסתיימו הקרבות המרכזיים נגד דאעש, ניסה רה"מ עבאדי לצרף את המיליציות הצבאיות השונות לצבא ולהכפיפן לפקודת המדינה. לפי החוק, יכולים אנשי מיליציות להצטרף למערכת הפוליטית אך רק לאחר פרישה ותקופת צינון. ואולם, אנשי המיליציות לא צייתו לחוק ושמרו על נשקם ועל נאמנותם, ולקראת הבחירות יצרו בכל זאת בריתות פוליטיות.

הברית בין החילונים לדתיים לקראת הבחירות מעוררת את זעמם של האיראנים. עלי אכבר וויליאתי, יועצו של חמינאי לענייני חוץ, התקיף בעת ביקור בעיראק (17.2) את הברית: "לא נרשה לליברלים ולקומוניסטים לשלוט בעיראק".

רחים בור אזג'די, חבר במועצה העליונה של המהפכה התרבותית באיראן, אמר: "אנחנו מתערבים בארצות באזור שקרובות לארה"ב כדי להפיל את המשטרים באותן ארצות וכדי לשלוט בהן. יש חמש ארצות שכבר לא נשלטות בידי וושינגטון והן עכשיו תחת פיקוח המנהיג העליון, האייטולה עלי חמינאי" (אל-מוניטור, 26.2). טהראן מנסה ליצור בפרלמנט העיראקי בלוק שיעי תחת חסותה, אך מעוררת התנגדות רבה.

גם המנהיג השיעי החשוב בעיראק, האייטולה סיסטני, מתנגד להשפעה האיראנית העזה. התנגדותו עלולה למנוע את השליטה האיראנית בברית המיליציות שרצה לבחירות. נמשיך לעקוב אחרי מערכת בחירות חשובה זו.

אבישי ארליך

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"