צריך דיל עם העובדים: הקרקס הנודד של מפלגת העבודה מגיע להסתדרות

הקרקס הנודד של מפלגת העבודה הזמין עצמו לבחירות בהסתדרות והפלא ופלא: מפלגה אחת מציגה שני מועמדים לראשות ארגון העובדים והתנועה החברתית הגדולים במדינת ישראל: היו"ר המכהן (שלא נבחר מעולם לתפקיד) עו"ד אבי ניסנקורן וח"כ שלי יחימוביץ', לשעבר יו"ר העבודה. פיצול האישיות של מפלגת השלטון לשעבר אינו מקרי. לא מדובר רק בהתמודדות אישית, זהו עוד סימן להתפוררותה ולאובדן דרכה הפוליטית והאידיאולוגית.

2017-03-11_171658

ניסנקורן קיים בשבוע שעבר (7.3) מסיבת עיתונאים כדי להציג את מועמדותו ואמר: "אני יודע טוב מאוד מה החברה הישראלית צריכה במישור החברתיכלכלי. אני כמו כולכם רואה את הבעיות, אבל נחוש לשנות אותן". על תפקיד יו"ר ההסתדרות אמר ניסנקורן כי "זה לא טיול. זה לקבל החלטות כל יום. זה לא להתראיין וזהו, עשיתי את שלי. זה כשיש שביתה ברשות שדות התעופה צריך לדעת איך לנהל משא ומתן, צריך לדעת איך להביא את הסכם המסגרת, איך להעלות את השכר, איך לא להכניס את המשק לסחרור. זה מה שחשוב לציבור העובדים ולא העיסוק בפוליטיקה".

כך ממשיך ניסקנורן את מסורת פטרונו, יו"ר ההסתדרות לשעבר עופר עיני, שבמערכת הבחירות הקודמת הנפיק את הסיסמא "הסתדרות ללא פוליטיקה". מה שלא מנע משניהם, כל אחד בתורו, לנסות ולהקים ממשלת אחדות לאומיתבורגנית של הליכוד ומפלגת העבודה שלהם.

ח"כ יחימוביץ' הגיבה לדבריו של ניסנקורן: "ההסתדרות בראשותי תילחם עבור העובדים ולא תעסוק במסיבות עיתונאים, פרסומות בטלוויזיה ומשרדי יחסי ציבור יקרים על חשבון העובדים. אפשר לשחד עסקנים בהסכמים קואליציוניים שמנים וסודיים כדי לנסות למנוע בחירות, אך מאות הוועדים שלא הגיעו למפגן הריק של ניסנקורן הם העדות הטובה ביותר לניתוק מהשטח". וכמעם ששכחנו את פרשיית ה"דילים". זה אומר: "דיל" וזו משיבה "דיל".

לצערי, חד"ש ומק"י בחרו (שוב) שלא להציג מועמד או מועמדת לראשות ההסתדרות. לכן, בפני הבוחר בהסתדרות כחצי מיליון חברות וחברים, עומדת רק הברירה בין יחימוביץ' לניסנקורן. לי אין ספק שח"כ יחימוביץ' מתאימה יותר לתפקיד היו"ר. אבל יש מן המשותף בין שני המועמדים: איש מהם טרם הציג סדר יום או מצע פוליטימעמדי.

סדר יום שכזה נחוץ עד מאוד מול המתקפה של בעלי ההון, בעזרתה הנדיבה של ממשלת הימין, שבאה לידי ביטוי אף בקרבנות בנפש. 48 עובדי בניין נפלו קרבן בשנה שעברה לחמדנותם של המעסיקים, ומאז תחילת השנה (נכון לכתיבת שורות אלה…) עוד עשרה נוספים קיפחו את חייהם.

סדר יום בענף הבנייה הוא להתארגן ולהגן על חיי העובדים ועל בטיחותם – כפי שעושים באיגודים מקצועיים בכל העולם. לא שמענו כל התייחסות של שני המועמדים לשאלה כאובה זו: איך עוצרים את הקטל בבנייה? אולי עוד נשמע. אבל מה עושים?. בינתיים לא הרבה, וחבל. כי הדיל הנדרש כעת הוא עם העובדים.

האתגרים העומדים בפני ההסתדרות

החידוש הנדרש בהסתדרות איננו רק פרסונאלי. אלא בעיקר אידיאולוגי ופוליטי. ההסתדרות זקוקה למדיניות מעמדית שתשרת את האינטרסים של העובדות והעובדים. לאחר כמעט 100 שנות קיום, הסתדרות זקוקה לטלטלה, לדינמיקה אחרת. היא חייבת לשחק תפקיד מרכזי יותר במאזן הכוחות בחברה הקפיטליסטית הישראלית – מאזן כוחות שלעת עתה פועל לרעת השכירים. להלן שישה אתגרים העומדים בפני ארגון העובדים הגדול בישראל.

מאבק נחוש בהפרטה ובמדיניות הניאוליברלית

ההסתדרות איננה מתמודדת עם המדיניות הניאוליברלית ועם פירות הבאושים שלה: ההפרטות. היא "מלווה" את התהליך באצטלה של "שמירת זכויות העובדים", בעוד שחיוני להבין שבמהותה פוגעת מדיניות זו בזכויות העובדים.

דמוקרטיזציה

ההסתדרות עוצבה, בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20, כגוף ריכוזי האמור לשרת את האינטרסים של הפרויקט הציוני. בתחילת המאה ה-21 חיוני שתהפוך לגוף דמוקרטי לקידום האינטרסים של מעמד העובדים – מוועדי העובדים, דרך האיגודים המקצועיים ועד לקודקוד.

שיווין

ההסתדרות אמורה לחתור לשוויון, לא רק בהכרזות, אלא במעשים. שוויון מלא לא ניתן להשיג במסגרת חברה קפיטליסטית – אלא רק במסגרת סוציאליסטית. בינתיים, ההסתדרות חייבת להיאבק למען שוויון מגדרי ולאומי מלא. כן, היא גם חייבת למחוק את שערוריות "דור ב'", העסקה קבלנית ועוד המצאות קפיטליסטיות שפוגעות בעובדים.

חלוקה אחרת של עוגת ההכנסות

עד לסוציאליזם המיוחל, ההסתדרות חייבת לנהל מערכה נחושה לחלוקה שונה של עוגת ההכנסות. יש לשבור את הפרדיגמה שבמסגרתה העובדים אופים את עוגת ההכנסות ההולכת וגדלה – אך וחלקם בה הולך וקטן.

חתירה לשלום ומאבק בכיבוש

השלום הישראליפלסטיני הוא אינטרס של מעמד העובדים. הפרויקט הקולוניאלי הישראלי הוקם לטובת בעלי ההון ומשרתיהם. על ההסתדרות לקחת חלק במאבק נגד הכיבוש ולמען הקמת מדינה פלסטינית. היא חייבת להגן על זכויותיהם של רבבות העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל בתנאי ניצול מחפיר.

מאבק חברתי וסולידריות מעמדית

על מנת למלא את תפקידה, על ההסתדרות לקדם צעדים מעשיים יחד עם איגודים אחרים (כגון "כוח לעובדים") לשינוי מן היסוד של מאזן הכוחות החברתיים. היא צריכה ליזום, לגלות מנהיגות ולא להיגרר.

אפרים דוידי

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב