ציונות הר הבית: על החרפת התוקפנות של הימין הקיצוני הדתי בישראל

יהודה עמיחי, המשורר הירושלמי, כתב באחד משיריו: "האוויר מעל ירושלים רווי תפילות וחלומות / כמו האוויר מעל לערי תעשייה כבדה, קשה לנשום". מתחם ההר הוא עין הסערה בסכסוך הציוניפלסטיני. המקום טעון ברגשות, עד כדיכך שבלתיאפשרי אפילו להגות את שמו מבלי למקם עצמך בצד זה או אחר של הקונפליקט. "אלחרם אלשריף" בערבית (המתחם המכובד), הוא "הר הבית" עבור היהודים והוא "Temple Mount" עבור הנוצרים.

סטטוס קוו, אכיפתו והפרותיו

במקום הזה התחיל הסכסוך הציוניפלסטיני, מספר שנים אחרי שבריטניה כבשה את פלסטין/א"י ב-1920 (תר"פ), ולאחר מכן התפרץ שוב ב-1921 וב-1929. בשנים ההן אסרה הרבנות הראשית, בראשות הרב קוק האב, על עליית יהודים למתחם ההר. מ-48' ועד לכיבוש הישראלי ב-67', היה ההר תחת שלטון ירדני. במסגרת הכיבוש, קבע שר הביטחון דאז, משה דיין, הסדרים. ההיגיון שהנחה אותו היה ניסיון להפריד בין לאומיות ודת במתחם: הוא פינה את הצבא מהמתחם והוריד את הדגל הישראלי שהונף בו. הנפת דגלי לאום נאסרה בכל המתחם.

2017-08-08_205450

ההסדר הסמיך את הווקף הירדני לנהל את המתחם מבחינה דתית ואזרחית ואת המשטרה הישראלית לאבטחו. הוא אפשר עליית יהודים להר לביקור, אך אסר על תפילה ועל קיום טקסים שאינם מוסלמיים. ב-67,' גם הרבנות הראשית חזרה על איסורה לעלות להר. מצב זה זכה בכינוי "הסטטוס קוו בהר", שכל שינוי בו מוליך למהומות.

ואולם, הרב גורן, הרב הצבאי הראשי ב-67', כן התיר את העלייה לחלקים מהמתחם. רבני יש"ע ניסו ליצור בו מצב של שותפות תפילה, כפי שכפו אחרי הרצח שביצע ברוך גולדשטיין ב"מערת המכפלה" (אלחרם אלאבראהימי). גם הימין הקיצוני, זה החילוני, זה הדתילאומני וזה הכהניסטי, מעורבים בפעילות מסועפת ב"תנועות הר הבית". קיימים, למשל, מכונים ל"חקר המקדש" ולהכשרת כהנים לעבודה בו.

לאומיות ודת בהר המריבה

יש קשר בין חרדת המתנחלים מפינוי התנחלויות (המכונות "הבית"), לבין המאבק לריבונות ב"הר הבית". בצד הפלסטיני, גורמות תנועות אלה לחרדה ולהגנה על המתחם. התנועה האסלאמית הצפונית הפכה את "משמר ההר" (הארגונים אלמוראביטון ואלמוראביטאת) למשימה דתית ולפעילות פוליטית שוטפת. ביחס למתחם ישנה שותפות בין פלסטינים אזרחי ישראל, לבין פלסטינים מהגדה המערבית ומזרח ירושלים. המאבק המשותף מחזק תודעה לאומית על בסיס דתי.

באוגוסט 1969 הצית מייקל רוהאן, צעיר אוסטרלי ופונדמנטליסט נוצרי, אש במסגד אלאקצא, שגרמה לשריפת הבמה והמינבר. ההצתה עוררה מהומות בירושלים. רוהאן קיווה שמעשהו יחיש את בניית המקדש שהיא, לפי אמונתו, תנאי לשיבתו של ישו המשיח. עלאף שאושפז, מעשהו הוביל לקריאה רחבה לג'יהאד נגד ישראל במדינות מוסלמיות שונות.

ב-1990, פרצו מהומות קשות במתחם, לאחר שפלסטינים חשדו כי "נאמני הר הבית" מבקשים להניח אבןפינה לבית המקדש. במהלך האירועים נהרגו 17 פלסטינים ולמעלה ממאה נפצעו. בספטמבר 1996 חוללה פתיחת מנהרת הכותל לתיירים בידי ראש הממשלה נתניהו עימותים בירושלים ובגדה. כמאה פלסטינים נהרגו. בשנת 2000, הייתה זו העלייה הפרובוקטיבית של ראש הממשלה אריאל שרון למתחם ששימשה עילה לפרוץ האינתיפאדה השנייה. בספטמבר 2015 פרצו כוחות משטרה להר, וכתוצאה מכך גברו העימותים שהפכו ל"אינתיפאדת הסכינים". שלושת הצעירים מאום אלפחם שירו למוות בשני שוטרים ממוצא דרוזי בחודש יולי האחרון, גרמו לעימותים שכנראה טרם נסתיימו.

בטאון המתנחלים "בשבע" ציין השבוע, אחרי העלייה ההמונית למתחם בתשעה באב, את המהפכה התודעתית שחלה בנושא – לא רק במספר הגדל של המבקרים, כי אם גם בקרב הרבנים שעד כה לא תמכו בעליה, ואילו עכשיו הצטרפו לכרוז רבני שקרא לעלות בטהרה (מקווה). כלומר, השאלה כבר אינה אם לעלות למתחם, אלא כיצד לעשות זאת (פיוטרקובסקי, 3.8).

על רקע הכיבוש הנמשך של ירושלים המזרחית, גוברת החפיפה בין דת ולאומיות. הליכוד תורם לכך בדגש ב"מדינה יהודית" ובניסיון לחוקק את "חוק הלאום" האנטידמוקרטי.

התאווה המתחזקת של הימין הקיצוני לדחוק את רגלי המוסלמים מהמתחם ולחדש את המקדש, את פולחן הקרבנות ואת שלטון הכוהנים היא טירוף משיחי הניזון מהמבוי הסתום אליו מובילים הרחבת ההתנחלויות ותרגילי הסיפוח של ממשלת נתניהו.

אבישי ארליך

הרשימה התפרסמה בגיליון השבוע של "זו הדרך"