צו על תנאי לקידום זכותם לבריאות של פלסטינים ופלסטיניות שנשואים לישראלים

הוצא צו על תנאי בעתירה שהגישה עמותת "רופאים לזכויות האדם" (רל"א) לקידום זכותם לבריאות של פלסטינים ופלסטיניות שנשואים לישראלים. זה יותר מעשור פועלת רל"א למען הזכות לבריאות של תושבי המדינה שקשרו את חייהם בחיי אזרחי מדינת ישראל הערבים המנועים מלהפוך תושבי המדינה כחוק.  זאת, לאור הוראת השעה לחוק האזרחות מ 2003, ש"מקפיאה" את הליכי איחוד המשפחות שלהם, ועל כן גם נמנעות מהם הזכויות הסוציאליות המותנות בתושבות ישראלית.

5

באוגוסט 2016, בעקבות עתירה משותפת של רל"א והאגודה לזכויות האזרח, הוחלט להחיל על אוכלוסייה זו של פלסטינים בתהליכי איחוד משפחות (אחמ"ש) את חוק ביטוח בריאות ממלכתי. לדברי ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד והמרפאה הפתוחה ברל"א, "הייתה זו למעשה הפעם הראשונה ב-20 שנות קיומו של החוק, ששר הבריאות עשה שימוש בסעיפים המאפשרים להחילו גם על מי שאינם תושבים. אלא שזוהרו של ההישג המשמעותי והחשוב הזה הועם, עת נחשפו התקנות הדרקוניות שבאמצעותן מוחל החוק על אוכלוסייה זו: התקנות הללו מבחינות בין פלסטינים שנשואים לאזרחים ישראלים מזה; ובין פלסטינים שנשואים לתושבי המדינה מזה, ודורשות מאלו האחרונים לשלם דמי כניסה לביטוח בגובה אלפי שקלים – פי 4.5 מגובה דמי הכניסה שנגבים מפלסטינים שנשואים לאזרחים תחת אותן תקנות עצמן".

המשמעות בפועל הרת אסון: רבים מהפלסטינים שזכאים להסדר, ובפרט מי מהם שמתגוררים בירושלים המזרחית, אינם מסוגלים בשום אופן לעמוד בדרישות התשלום. לפיכך הם נותרים ללא כל מענה ביטוחי רפואי – והחוב שנצבר על שמם בקופות החולים תופת. "מדי חודש מגיעות אלינו פניות מפלסטינים ופלסטיניות הנזקקים לשירותי רפואה ושנכללים בהסדר החדש, אך אינם יכולים לקבל טיפול בשל היעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלומים", מסרה ד"ר גוטצייט.

כבר ב-2017 עתרה רל"א יחד עם ארגון סיינט איב לבג"ץ, בדרישה להשוות את התנאים של הפלסטינים הנשואים לתושבי המדינה, לאלו של הפלסטינים שנשואים לאזרחי ישראל, ולכונן מנגנוני פטורים והנחות למעוטי יכולת. טחנות הצדק טוחנות לאיטן, אך לפני כשלושה שבועות שמחנו לקבל איתות מעודד מביהמ"ש, כאשר בדיון האחרון החליט הרכב השופטים חיות, סולברג ופוגלמן להוציא צו על תנאי שמורה למדינה לנמק תוך 60 יום מדוע  לא יושוו התנאים של אחמ"שים שנשואים לתושבים לאלו שנשואים לאזרחים במסגרת התקנות – מדוע לא תוכר ההבחנה והדרישות התקציביות שכרוכות בה כאפליה ומדוע לא יותקנו מנגנוני פטורים והנחות למעוטי היכולת.