ב-9 באוקטובר 1967, רצח סמל בצבא בוליביה בירייה את צ'ה גווארה. הפקודה ללחוץ על ההדק הגיעה לאצבע הבוליביאנית מרחוק: ממטה ה-CIA, וושינגטון. לרגל יום השנה החמישים למותו של המהפכן הנודע, מוקדשים לזכרו אירועים ונכתבים מאמרים בקובה בארגנטינה, ברחבי אמריקה הלטינית ובארצות רבות אחרות. אספר כאן על ביקורו של גווארה ברצועת עזה ועל מפגשיו עם תושבים באותו חלק של פלסטין.

צ'ה גווארה במפגש עם נשיאה של מצרים גמאל עבד אל-נאצר, קהיר, 1959 (צילום: פרנסה לטינה)

לאחר המהפכה הקובנית, מילא גווארה תפקיד של שגריר נודד של קובה בכמה ארצות. בין יוני לספטמבר 1959, ביקר צ'ה ביוגוסלביה, במצרים ובהודו. ביוגוסלביה רכש ידע על תיעוש במדינה הנתונה במצור; בהודו בחן את הקשר בין חקלאות לבין תיעוש.

בין ה-15 ל-30 ביוני 1959, סייר צ'ה לאורכה ולרוחבה של מצרים של נאצר. כאן ביקש גווארה ללמוד על אפשרויות הרפורמה האגררית במדינה בעלת גידול חקלאי משמעותי אחד (כותנה), אותה קידם נשיאה, גמאל עבד אל-נאצר. במהלך הביקור הפתיע צ'ה את מארחיו בהצעת סטייה ממסלולו המתוכנן של המסע.

גווארה דרש ממארחיו לאפשר לו לבקר במחנות הפליטים הפלסטינים ברצועת עזה – מרחק רב מאזורי הסיור שלו. בכירי המשטר נרתעו מהדרישה, ואפילו ניסו למנוע את הביקור.

צריך לזכור כי באותן  שנים הייתה רצועת עזה  תחת שלטון צבאי מצרי. שום פעילות פוליטית לא הותרה לתושביה הפלסטינים, והצבא המצרי ניהל את חייה. המארחים נרתעו ממפגש של מנהיג המהפכה עם פעילים פלסטינים, בעיקר עם פליטים, שמא תשפיע עליהם הגותו של האורח.

חרף ההתנגדות, נחתו גווארה עם הבכירים הקובנים האחרים ב-18 ביוני 1959, במדים של צבא קובה המהפכני, בנמל התעופה של רפיח (היום קרוי הנמל ההרוס על שמו של יאסר ערפאת).

הבכירים הקובנים נפגשו עם המושל הצבאי של הרצועה, אחמד סלים, ועם כמה מאנשיו. גווארה דרש להיפגש עם הפלסטינים עצמם וכך הגיע למחנה הפליטים שאטי. בשאטי נשא גווארה דברים. הוא קרא לפליטים להמשיך ולהיאבק בנחישות למען זכויותיהם. בדבריו ציין כי מדובר במצב "מורכב", משום שבישראל חיים מתיישבים בני עם אחר.

בהמשך ביקר צ'ה במחנה אל-בוריג'. את מוסטפא אבו-מדין, פליט פלסטיני תושב המחנה, שאל צ'ה מדוע אין התארגנות מהפכנית של המוני פליטים פלסטינים. ככל הידוע, לא זכה בתשובות מספקות. למחרת שב לקהיר. העיתונות המצרית התעלמה כליל מהביקור.

אפרים דוידי

אפרים דוידי הוא מחבר הספר "צ'ה גווארה – סיפורו של מהפכן" (2004) שראה אור בהוצאת רסלינג. הרשימה פורסמה בגיליון השבוע של 'זו הדרך' (עמ' 6):

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2017break/10/G38_2017.pdf