איך אפשר שלא להיות סרקסטי? ידידת ישראל , סעודיה, מואשמת בחיסול עיתונאי אופוזיציוני שבא להסדיר את ענייניו בשגרירות ארצו בטורקיה. מעתה חִשבו פעמיים לפני שאתם נכנסים לנציגויות ישראל או לארץ, זו עלולה להיות כניסה ללא מוצא. הרבה דובר בשבוע שעבר על כליאתה בנתב"ג, עד לבירור הערעור נגד איסור כניסתה לארץ, של לארה אל-קאסם.  ערעורה בבית המשפט המחוזי נדחה ובעת שגיליון זה נסגר עדיין לא ידוע אם אל-קאסם תערער לעליון או תגורש. רבות נכתב כבר על המקרה הזה, ולכן בחרתי לכתוב על התפתחות החוק המטופש והרע הזה במקום על מקרה אחד שלו.

לארה אל-קאסם בבית המשפט (צילום מסך)

את "חוק החרם" (או בשמו הרשמי: תיקון 28 לחוק הכניסה לישראל) יזם ינון מגל (הבית היהודי). לדבריו, "מי שקורא לחרם על ישראל מפעיל נגדה טרור לכל דבר, ולא יעלה על הדעת שיינתן לו להסתובב ללא הפרעה ברחבי המדינה" ("ישראל היום", 19.10.2015). ההצבעה הטרומית התקיימה, כמה סמלי, ביום שבו קיבל האיחוד האירופי החלטה על סימון מוצרי ההתנחלויות.

ח"כ דב חנין (חד"ש, הרשימה המשותפת), שהתנגד להצעת מגל, אמר אז: "קשה להסביר כמה החוק הזה מטומטם אני יודע שזה לא ביטוי פרלמנטרי אבל זה מה שצריך להגיד על הצעה זו. אתם רואים את המדינה כמבצר סגור ומסתגר – שאיש לא ייכנס ולא יבוא. הכותרת האמתית להצעה הזו היא: החוק לעידוד החרם על מדינת ישראל. כדי להגן על ההתנחלויות, אתם מוכנים לשלם מחיר של העמקת הדה-לגיטימציה" (11.11.2015).

לאחר פרישתו של מגל מהכנסת, בעקבות האשמות נגדו בהטרדה מינית, דחפו את הצעת החוק בצלאל סמוטריץ', חברו לסיעה, ורועי פולקמן (כולנו). החוק אושר סופית במארס 2017. 46 הצביעו בעדו ו-28 נגדו (הרשימה המשותפת, מרצ והמחנה הציוני). החוק אינו מבחין בין חרם על התנחלויות בגדה לחרם על מדינת ישראל, והוא מנוסח בכוונה כך שייצור זהות שקרית בין המתנגדים לקיום מדינת ישראל לבין מי שמתנגד לכיבוש.

בדיון שלפני ההצבעה הסופית על החוק אמר ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת): "הייתי לפני שבועיים בארה"ב, ראיתי שם אלפי יהודים שתומכים בחרם נגד ההתנחלויות. אלה אנשים שפועלים לא נגד המדינה אלא נגד הכיבוש. אני נגד הכיבוש ובעד חרם על התנחלויות שהן פשע מלחמה וגניבת אדמה של אנשים פרטיים. הכיבוש עוד יעשה מישראל מדינה מצורעת בכל העולם".

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אמסלם (ליכוד), יצא להגנת החוק והתריס :"יש דבר בסיסי ויסודי, מי שמשפיל אותי אני לא  נותן  לו  להיכנס  אליי  הביתה.  יש  לנו  כבוד.  מי שמעליב

אותנו אנחנו מגיבים. מדובר באנשים שלדעתי הם בכלל אנטישמים". אמסלם מוסיף אפוא זיהוי שקרי בין מאבק בכיבוש לאנטישמיות. הדיבור על "השפלה" ו"כבוד" מראים גם את ההטיה הפופוליסטית, שכן החוק נועד לצרכי תעמולת פנים ולשם הכפשת השמאל.

אחרי חקיקת החוק, החל השר ארדן בהקמת מאגרי מידע על ארגונים ועל אנשים בחו"ל ובישראל התומכים בחרם. במאמר מערכת (22.3.2017) התריע עיתון "הארץ" כי גלעד ארדן הופך במהירות ליורשו הישראלי של הסנטור האמריקאי הזכור לשמצה ג'וזף מקארתי. היועץ המשפטי מנדלבליט וסגנו אבי ליכט קבעו שאין לארדן סמכות להקים מאגרי מידע על ישראלים או על זרים. אך למרות  הביקורת, המשיך משרדו של ארדן לאגור מידע ובינואר האחרון פרסם רשימת 20 ארגונים  שיוחרמו.

החל באפריל השנה, ראו אור בכתב העת האינטרנטי "העין השביעית" מאמרים אחדים על אודות רשת ארגונים שמקים המשרד של ארדן בארץ ובחו"ל, בתקציב של כרבע מיליארד שקל, הכולל מימון ממשלתי ותרומות פרטיות, המוקצים לשם "תעמולת המונים" ו"שיח מקוון חוץ-ממשלתי". כך נחשף שמאחורי התרומות הפרטיות עומדות, בין השאר, "הקרן המרכזית לישראל" (המממנת גם את ארגוני הימין "אם תרצו" ו"חננו") ו"קרן ישראל אחת" (שמנהלים משפחת מרכוס הימנית ומיכה לייקין-אבני). דרישתה של "העין השביעית" לגילוי נאות נענתה בסירוב ובשל כך הוגשה עתירה לבג"צ.

ביוני האחרון פנה הארגון "גוש שלום", באמצעות עו"ד איתי מק, לביהמ"ש המחוזי בירושלים ודרש ממנהל האוכלוסין וההגירה לפתוח את רשימות החרם לציבור. רשות האוכלוסין סירבה בטענת פגיעה בפרטיות. עו"ד מק טען כי אין אפשרות לטעון לפרטיות שעה שהרשות כבר דורשת מחברות תעופה זרות שלא להעלות אנשים מסוימים למטוסים. המשרד לעניינים אסטרטגיים אף מפרסם אינפורמציה בתקשורת וברשתות החברתיות.

מק טען כי "קיים אינטרס ציבורי עצום לשקיפות ולפיקוח ציבורי הדוק על פעילות רשות האוכלוסין וההגירה בסוגיה. עקב פעילותה במחשכים, קיימת סכנה של 'מדרון חלקלק' הן לדמוקרטיה הישראלית, הן לשלום ולביטחון של פעילי זכויות אדם בינלאומיים שנמסר לגביהם מידע". מק אף טען כי קיימת סכנה שמדינת ישראל העבירה אינפורמציה על פעילים גם למדינות לא-דמוקרטיות הרודפות פעילי זכויות אדם.

החודש פרסם האתר "פורווארד" האמריקאי תחקיר בו חשף כי הפדרציה היהודית של סן-פרנסיסקו תרמה כמיליון דולר לארגון ימני יהודי ((Canary Mission שאוגר רשימות של פעילים פרו-פלסטינים באוניברסיטאות אמריקאיות. מסתבר כי המידע על פעילי החרם של משרדו של ארדן מסתמך גם על פרסומים אינטרנטיים של ארגונים יהודיים ימניים. המקרה של לארה אל-קאסם חמור מאוד; הפעילות של ארדן היא סכנה ממשית לכולנו.

אבישי ארליך

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב