רבים בקרב מצביעי הרשימה המשותפת ותומכיה הרימו גבה נוכח הניסיונות החוזרים ונשנים של ראש ממשלת הימין, בנימין נתניהו, לסכסך בין מרכיביה. הרי זו דרכו ועל כך עמד מאמר המערכת שפורסם ב"הארץ" ביום שישי האחרון בו נכתב, בין היתר: יו"ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, החל לנהל שיח מול הליכוד ולשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. עבאס הותקף מצד חבריו למפלגה וחוגים אחרים בחברה הערבית, בטענה שלא ניתן לשתף פעולה עם ראש ממשלה שלא מהסס להסית נגד הציבור הערבי, שקרא לחברי הרשימה המשותפת תומכי טרור ושפעל לאישור חוק הלאום. עבאס דחה את הביקורת, וטען שמדיניות זו תאפשר לו לקחת חלק ממשי במשחק הפוליטי, ולצבור הישגים כמו התוכנית למאבק בפשיעה, שנתניהו הבטיח להביא לשולחן הממשלה בתוך שבועיים". לדברי העיתון, "הציניות של נתניהו, שפועל רק ממניעים של הישרדות פוליטית, ושל גנץ, שבשעת מבחן העדיף חבירה לנאשם בפלילים על פני קואליציה הנשענת על ערבים, זועקת לשמים. מדובר במהלכים שהמדינה הייתה חייבת לנקוט למען אזרחיה הערבים, בלי קשר למצוקה הפוליטית של ראשי הליכוד וכחול לבן".
כך שההפתעה הייתה רבה כאשר הבינו תומכי הרשימה המשותפת שנתניהו מקבל עזרה מבפנים. מה שהחל כפולמוס פנימי, בהתקפה של הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ) בהנהגת הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית נגד חד"ש על רקע תמיכתה של האחרונה בזכויות להט"ב – הפך קרע של ממש. הניסיונות להלבין את נתניהו המואשם בשחיתות בעיניי בוחריה הערבים והיהודים של המשותפת לא פסקו מאז. יו"ר רע"מ רואה בגזען נתניהו "פרטנר" ובמקביל תוקף שוב ושוב את חד"ש ואת המפלגה הקומוניסטית (מק"י).
הגדיל לעשות עבאס בראיון לחדשות 12 (12.11) בו הודה כי הוא "לא רואה את השמאל כשותפו האידיאולוגי". "את [יו"ר הרשימה המשותפת] איימן עודה אני מבין, הוא קומוניסט, בשר מבשרו של השמאל. אבל מה לי ולשמאל? בעמדות המדיניות אני כמובן לגמרי שם. אנחנו תומכים בשתי מדינות לשני עמים. אבל בנושאים הדתיים אני ימני. יש לי הרבה יותר שפה משותפת עם ש"ס ויהדות התורה מאשר עם מרצ וכחול לבן". עוד הדגיש, מבלי להבין שלא ניתן לתמוך בנתניהו ובה בעת להיאבק נגד הכיבוש: "אפילו הנושא המדיני–ביטחוני הוא אשליה. נתניהו הוא ריאליסט בהפעלת כוח, שמודע היטב למגבלות של פעולות צבאיות. ידוע פה שרק הימין יכול לעשות שלום ורק השמאל מלחמה. כיוון שאני רוצה שלום, ונתניהו לא רוצה מלחמה, יש על מה לדבר". נשאלת השאלה: "נתניהו לא רוצה מלחמה?" מהם המשך הכיבוש והדיכוי, הרחבת ההתנחלויות וטיפוח חלומות הסיפוח? אשליה? פייק ניוז?
עבאס אף סילף את ההיסטוריה וטען: "הימין היום נגד בית המשפט העליון, אבל מי שלחץ לבטל את הממשל הצבאי ולחזק את הביקורת השיפוטית זה הימין". אכן, "חירות" של מנחם בגין התנגדה להמשך הממשל הצבאי; אבל בראש המערכה לביטולו עמדו פעילי מק"י – יהודים וערבים. כפי שבהנהגת יום האדמה ב-1976, ששם מחסום בפני הפקעת האדמות הנרחבת של הציבור הערבי, עמדו קומוניסטים.
ומה בדבר תמיכתו בראש ממשלה המואשם בפלילים? עבאס השיב: "אני לא אומר שכן ולא אומר שלא. יש באסלאם איסורים של 'חראם' (ייהרג ובל יעבור). חוק צרפתי זה חראם? לא, אז תודה רבה. אני מהבלתי מזדהים, והערך שלי עולה". במילים אחרות על מנת ש"ערכו" של עבאס בשוק הפוליטי יעלה – הוא מוכן גם לתמוך בביבי. עצוב. עצוב מאוד שאלה השקפותיו של מנהיג אחד ממרכיבי הרשימה המשותפת. ההסתה הגזענית נשכחה? האפליה הלאומית הסתיימה? בוטל חוק הלאום של נתניהו?
רבות דובר על עריקתם של בני גנץ וגנרליו משורות האופוזיציה, במהלך שאיפשר את הקמת ממשלת הימין בראשות נתניהו. דבריו של ח"כ עבאס ומעשיו הם חמורים לא פחות. מחבורת הגנרלים לא היו תקוות גדולות. אבל כל מרכיביה של המשותפת מחויבים, מעצם טבעה של הרשימה, להתאחד סביב הדרישה להפלת שלטון הימין. זה נכון אף יותר בעת דמדומי שלטון נתניהו וכאשר רבבות יוצאים מדי שבוע לרחובות, זה יותר מ-20 שבועות, כדי לדרוש את התפטרותו.
אפרים דוידי
