פורסם דו"ח חמור של קו לעובד על מצבם של הפועלים הפלסטינים בישראל: 'כיבוש העבודה'

באירוע רב משתתפים שנערך ביום חמישי האחרון במשרדי קרן רוזה לוקסמבורג בתל אביב, נחשף דוח חדש של עמותת קו לעובד. הדוח עוסק במגמות ההעסקה והניצול של העובדים הפלסטינים בישראל, וכותרו "כיבוש העבודה – העסקת עובדים פלסטינים בישראל". למפגש הגיעה משלחת פעילות מהשטחים הכבושים. לגברים בקבוצה לא ניתנו היתרי כניסה לישראל בתירוץ של "סיבות ביטחוניות".

2018-11-24_184340

פועלים פלסטינים במחסום בדרכם לישראל (צילום: מחסוםווטש)

הדו"ח המקיף עוסק במגוון נושאים, שהמכנה המשותף שלהם הוא תאוות הניצול של המעסיקים הישראלים, הסיוע הרב שהם מקבלים ממנגנוני המדינה, כמו גם האופי הקפיטליסטי של הכיבוש, ובכלל זאת: הרקע הפוליטיכלכלי להעסקת העובדים הפלסטינים בישראל; העלייה במספרם בשנים האחרונות; תנועת העובדים הפלסטינים בישראל (שזכתה בכותרת "בין פרנויה ביטחונית לשלילת חירות"); משטר הכבילה ותשלום דמי תיווך; מדור התשלומים הממשלתי ("מוקד לפגיעה בעובדים"); הזכויות הסוציאליות של העובדים ששולשלו לקופת המדינה; וכמה המלצות.

150 אלף פלסטינים מועסקים בישראל

האחראי בעמותה על הטיפול בפועלים הפלסטינים, עו"ד ח'אלד דוח'י, הציג את עיקרי המסמך והדגיש כי קרוב ל-150 אלף עובדים פלסטינים מועסקים כעת בישראל, מתוכם רק 90 אלף בהיתר. כ-20 אלף נוספים מועסקים בהתנחלויות ובאזורי התעשייה הישראליים הסמוכים להן. "ניתן להסיק שלפחות כ-600 אלף פלסטינים תלויים בעבודה בישראל", אמר.

אחד מכל חמישה עובדים פלסטינים עובד בישראל או בהתנחלות תמורת שכר נמוך מאוד, אבל בהחלט גבוה יותר מהשכר של העובדים בשטחים הכבושים, דבר ההופך את העבודה בישראל מבוקשת במיוחד. "יחד עם זאת", הסתייג דוח'י, "העובד הפלסטיני חייב להפריש משכרו הדל ל'מתווכים' מושחתים וגנבים הגובים עד שליש משכר העובדים". לדבריו, אותם "מתווכים" פועלים בגלוי, בברכת שלטונות הכיבוש, תוך העלמת עין מצד הרשות הפלסטינית. "הם אף מפרסמים מודעות ברשתות החברתיות ובעיתונים. איש לא נוקף אצבע כדי למגר את הטפילים האלה המרווחים הון על חשבונם של פועלי קשי יום", אמר.

דוח'י מנה את המכשולים העומדים בפני הפועל הפלסטיני המועסק בישראל: שעות ההמתנה הרבות במחסומים בדרך למקום העבודה וממנה (עד שלוש שעות ביום); תרמית השכר שעליו מדווחים המעסיקים הישראלים; היעדר כל ביטחון תעסוקתי; איהדרכה והיעדר דיווח על תאונות עבודה; והקושי לדווח על ימי מחלה ולקבל פיצוי בשל כך.

"יש לפחות ציבור אחד בישראל החב רבות לשרת המשפטים איילת שקד. אלה המתנחלים המעסיקים עובדים פלסטינים בעסקיהם. הגברת שקד אחראית לתקנה חדשה, שאין לה אח ורע בעולם, לפיו בכל תביעה בבית הדין לעבודה, חייב הפועל הפלסטיני להפקיד ערובה בבית המשפט. סכום הערבות יכול להגיע בקלות ל-3,000 עד 4,000 שקל (בטענה של 'הבטחת החזר הוצאות משפט' במקרה של הפסד בתביעה). סכום זה גבוה למדי עבור כל עובד, וכך נמנעות תביעות רבות נגד המעסיקים", סיכם דוח'י.

על כך הוסיפה חוקרת מרכז אדוה, עו"ד נוגה דגןבוזגלו: "הפועלים הפלסטינים הם העובדים הכי שקופים בישראל והם משלמים את המחיר הכבד ביותר של הכיבוש המתמשך".

הסביבון: פועלים פלסטינים, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט

לפי נתונים שמסרה המשפטנית והדוקטורנטית מעין נייזנה בכנס שנערך בקרן רוזה לוקסמבורג, גדל מדי שנה מספר ההיתרים להעסקת פועלים פלסטינים מהגדה המערבית בישראל. תוך חמש שנים מספרם עלה מ-15 אלף ל-65 אלף.

1,500 היתרים נוספים עבור עובדים פלסטינים אושרו בשבוע שעבר למטרות עבודה במסעדות בישראל. הנימוק – המסעדניםמעסיקים זקוקים לידיים עובדות, ובעיקר זקוקים לוודאות. הם אינם יכולים להישאר ללא עובדים במציאות בה המדינה מנסה לגרש את מבקשי המקלט בכל מחיר. בכל יום עלולה להתקבל החלטה שתסלקם מישראל.

לאן ילכו מבקשי המקלט? מתי זה יקרה? אין לדעת. מה שבטוח הוא שאיש אינו דואג לאיהוודאות היומיומית בה חיים מבקשי המקלט. מחר איש לא ידאג לפלסטינים. עבור המסעדנים, מביאה עתה המדינה פועלים פלסטינים. זו אוכלוסיית עובדים המוגדרת פעם כ"סיכון ביטחוני" ופעם כ"חבל הצלה" –הכל בהתאם לצרכי המעסיקים.

לפי הדו"ח החדש של קו לעובד, המדינה מתייחסת למהגרי עבודה ולמבקשי המקלט כאל כלים: מדי פעם הכלי הוא מקל, כמו במקרה של חוק הפיקדון ומס המעסיקים, ההופכים את חייהם לקשים שבעתיים. פעמים אחרות הכלי הוא גזר, המוגש למבקשי המקלט על מנת שיקיימו את עצמם ולעסקים שאינם מוצאים כוח עבודה מקומי. "היום המדינה, שנישאת על גלי השנאה שהיא עצמה יצרה, ממשיכה לפגוע במבקשי המקלט ולערער את ביטחונם, בעודה מביאה במקומם פלסטינים. היא מתהדרת בכך שהצעד 'ייתן מענה משולב להעסקה בלתי מוסדרת ולביקוש לתעסוקת עובדים פלסטינים'. זו בציניות בוטה, רק כשהיא מבקשת לפגוע באוכלוסייה אחרת", נכתב.

אפרים דוידי

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב