ממדי ההריסות הבתים של תושבי הנגב הערבים–בדואים בשנה שחלפה הם ללא תקדים. הפרטים נחשפים לראשונה בדו"ח שפרסם באחרונה הפורום לדו–קיום בנגב תחת הכותרת "התקופה הקשה ביותר שידע הנגב".

ח"כ יוסף ג'בארין, יו"ר ועדת המעקב מוחמד ברכה, השייח' סיאח א–טורי וח"כ עופר כסיף, אתמול, באירוע לציון עשור לתחילת הריסת המבנים בכפר אל–עראקיב (צילום: זו הדרך)

מנכ"לית הפורום, חיה נח, מסרה "דו"ח ההריסות החדש שלנו חושף לראשונה את המספרים האסטרונומיים: 2241 בתים נהרסו בשנת 2019, עלייה דרמטית של 146% בכמות ההריסות שנעשו על ידי בעלי המבנים עוד לפני מתן צו הריסה ("הריסות תוך הליך") – סך הכל 33% מההריסות. אחוז ההריסות העצמיות זהה לשנה שעברה – מהתושבים מעדיפים להרוס את בתיהם בעצמם ולהימנע מקנסות מרחיקי–לכת וכניסה של כוחות שיטור חמושים לכפר. בתקופתו של אורי אריאל, שר החקלאות הקודם, הרסו 8,972 בתים בכפרים הבדואים בנגב." לדבריה "על המדינה לחדול מהמבצע האלים, ולהפסיק להתייחס לאזרחיה הערבים–בדואים כאויבים. הכרה בכפרים הוא הפתרון הצודק, ההוגן והמתבקש".

יצוין שבכפר הבלתי–מוכר אל–עראקיב, כוחות המשטרה הגיעו בשבוע שעבר כדי להרוס שני תאי שירותים של בית הקברות המוסלמי. זה עשור שהרשויות מבצעות הריסות ללא הפוגה בכפר ואתמול (שבת) נערכה עצרת לציון מאבקם של תושבי הכפר.

הדו"ח המלא:

https://www.dukium.org/wp-content/uploads/2020/07/Demolition-Report-Heb2020-Data-2019-1.pdf