החבר רענן שמש פורשנר פרסם בגיליון הקודם של 'זו הדרך', תגובה למאמר של חבר מפלגה נוסף, יוסף לאור, שפורסם שבוע קודם לכן. תמיכתו המוצהרת והנלהבת של לאור בפרויקט הרשימה המשותפת נגועה, לפי פורשנר, ב'אבדן דרך', ככותרת מאמרו. לאור כתב במאמרו: "במאבק נגד האפרטהייד הישראלי, בל"ד נמצאת בצד הנאבק, וזה הופך אותה, כמו גם את התנועה האסלאמית, לשותפה". לפי פורשנר, גישה זו מתנתקת מהעמדה האינטרנציונליסטית של מק"י לפיה הסתירה המרכזית היא בין בעלי אינטרס לשינוי השיטה המעמדית, קרי – שני העמים בארץ זו, לבין אלה שהאינטרס שלהם הוא לשמור על המצב הקיים – ובראשם האימפריאליזם, הציונות והריאקציה הערבית.
מסיבת עיתונאים של הרשימה המשותפת בתל-אביב (צילום: אקטיבסטילס)
למעשה, מבלי להגיד מילה אחת קונקרטית על בל"ד, ובהישענות על מסמכים היסטוריים של המפלגה הקומוניסטית, קובע פורשנר כי שת"פ עם בל"ד הוא בהכרח שת"פ עם הריאקציה הערבית (אותו הוא לא פוסל באופן עקרוני, חשוב להגיד) – כלומר, עם מי שעומד בצד השני של הסתירה המרכזית במציאות באזור. לדעתי, ההסתמכות על קטגוריות מוכנות מראש בעלות היגיון פנימי קבוע, אינה מרקסיסטית ואינה חכמה מבחינה פוליטית. עלינו תמיד להתאים את פעולתנו הקולקטיבית לסיטואציה ההיסטורית הקונקרטית. כקומוניסטים, אנו שואבים מהניתוח ההיסטורי של המפלגה, ובמקביל עלינו לשקוד כל העת גם על עדכון ניתוחנו והתאמתו.
לכן, כאשר פורשנר ממהר לרמוז רמז עבה, לפיו בל"ד היא מייצגת של הריאקציה הערבית, יש לבחון הנחה זו עמוקות, ולא לקבל אותה כנתונה. נכון, בל"ד קשורה בטבורה למדינות ריאקציוניות כמו קטאר המייצגות את הכוחות הקפיטליסטיים והשמרניים ביותר בעולם הערבי – ואין עוררין על כך שקאטר היא ממגלמות הריאקציה באזור. אנחנו גם לא מסכימים עם התפיסה הלאומנית של בל"ד המציבה את המאבק הפלסטיני כמאבק לאומי צר ונטול שותפים. אנחנו דוגלים במאבק יהודי-ערבי משותף. אנחנו גם לא מאמינים שהטקטיקה הפוליטית שבל"ד נוקטת בציבור בישראל היא נכונה – אנחנו מעוניינים בשינוי פוליטי של החברה, ולא בהחרפת השסע בין יהודים לערבים.
אך מן הצד השני, מצעה האזרחי של בל"ד, לדוגמה, ופעילותה בכל הנוגע לשאלות אזרחיות כמו זכויות נשים ולהט"ב, הוא מתקדם מאוד, ובנקודות מסוימות אף מתקדם יותר ממצענו שלנו. בכל הנוגע למאבק בכיבוש ובגזענות, אנחנו עומדים כתף אל כתף עם בל"ד נגד ממשלת הימין והפאשיזציה. בל"ד מייצגת חלק משמעותי מהציבור הפלסטיני הצעיר בקרב אזרחי ישראל.
עיון יסודי בזהותם הפוליטית של בל"ד ושל הרכיבים האחרים ברשימה המשותפת הוא חשוב, ועלינו להעמיק בחקירה זו. יש להבחין בדברים המשותפים לכוחות השונים, מבלי לשכוח לרגע את ההבדלים בינינו לבין שותפינו. אך בכל הנוגע לסיטואציה הנוכחית בישראל, ברור כי העמידה המשותפת של חד"ש, בל"ד, התנועה האיסלאמית ותע"ל היא צו השעה כדי לייצר אחדות שורות במאבק נגד הפאשיזם והגזענות. עלינו, הקומוניסטים והשמאל, להנהיג מאבק זה ולחזק את אופיו היהודי-ערבי. נמרוד פלשנברג
המאמר מתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"
- המאמר של רענן שמש פורשנר פורסם בגיליון 7 של "זו הדרך" (עמוד 3): http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2017break/02/G07_2017.pdf
- המאמר של יוסף לאור פורסם בגיליון 6 של "זו הדרך" (עמוד 5): http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2017break/02/G06_2017.pdf
