ראש מועצת כפר עקב ושלושה בעלי אדמות פלסטינים תושבי הכפר עתרו לבג"ץ, בסיוע הצוות המשפטי של יש דין, בדרישה שבית המשפט יורה על ביטול הכרזת האדמות השייכות לתושבי הכפר כעל אדמות מדינה. במאי 2013 הכריז הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש על כ-224 דונם מאדמות הכפר כעל אדמות ציבור, כדי לאפשר הכשרה רטרואקטיבית של בנייה בלתי חוקית בהתנחלות כוכב יעקב, בזמן שבג"ץ דן בעתירה להפסיק בנייה של 12 מבנים על חלק מהשטח המדובר.
ההתנחלות כוכב יעקב שהוקמה על אדמות כפר עקב (צילום: יש דין)
לפני כשנה ועדת עררים צבאית כבר ביטלה את ההכרזה, אבל ראש המינהל האזרחי החליט לאחרונה, באופן חריג, לדחות את המלצתה, בגלל שלקבלתה יהיו "השלכות קשות ורחבות היקף על טובת האזור". בעתירה נטען שאין בסיס משפטי להחלטת ראש המינהל, וכי ההכרזה כולה, כמו גם החלטתו, נובעת משיקולים זרים ופסולים ונועדה לעקוף את ההליכים בבג"ץ בנוגע לבנייה הבלתי חוקית בהתנחלות כוכב יעקב. כמו כן, מי שמלכתחילה מנע מתושבי כפר עקב להשלים את הליך הסדר המקרקעין היו שלטונות צה"ל, שהקפיאו את המצב בשטח עם כיבוש הגדה המערבית.
יצוין שבכפר עקב, המכונה "השכונה הירושלמית שמעבר לגדר", נאלצים להתמודד בשבועות האחרונים עם מחסור חמור באספקת המים. כבר קרוב לחודשיים שבהם 60,000 תושבי האזור לא מקבלים מים זורמים באופן קבוע. לדברי עמותת עיר עמים בשבועות האחרונים המצב התדרדר לאספקת מים של יומיים בשבוע בלבד.
כיצד הגיבה עיריית ירושלים למצוקה הקשה של התושבים? העירייה לא עשתה דבר למרות פניות המנהל הקהילתי של האזור. גם פניות של ועד התושבים אל העירייה לא הניעו אותה לנקוט בצעדים לפתרון הבעיה.
"בלי מים לרחצה וניקיון. בלי מים בבתי חולים, בתי ספר או חלילה למקרה של שריפה בגל החום הכבד – כך נראית ירושלים המאוחדת שרק לפני חודשיים התגאו בה ברקת, בנט ונתניהו. האם היה עולה בדעתן של הרשויות הישראליות לנהוג כך בשכונות אחרות בירושלים? סביר להניח שלא. אבל בשכונות שמעבר לגדר המגמה הישראלית של הסרת האחריות בשנים האחרונות ברורה. אחרי שנים שבהן ישראל התעקשה שהאזורים הללו הם חלק מירושלים – כעת היא מתנערת מהם אפילו בשירותים הבסיסיים ביותר", נמסר מעיר עמים.
