לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת מספר העובדים הערבים שהועסקו אשתקד בשירות המדינה היה פחות מ-10 אלף, כ-12% מכלל העובדים – מרביתם במערכת הבריאות. במשרדי הממשלה הועסקו ב-2019 כ-44 אלף עובדים, מהם 3,360 ערבים, פחות מ-8%. ככל שעולים בדרגה, כך ניתן למצוא פחות ופחות עובדים ערבים. כך עולה מדיון שנערך ביום שלישי בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת שבדקת את יישום החלטת הממשלה בדבר שילוב העובדים הערבים במנגנון המדינה.

עו"ד וסים חוסרי: "הממשלה לא עומדת ביעד שילוב העובדים הערבים במשרדי הממשלה" (צילום: סיכוי)

חוק שירות המדינה קובע, כי שירות המדינה מחויב להבטיח ייצוג הולם למספר קבוצות אוכלוסייה, ביניהן לבני האוכלוסייה הערבית, בכל הדרגות והמקצועות ובכל המשרדים ויחידות הסמך. בנובמבר 2007 החליטה הממשלה כי עד לסוף שנת 2012 לפחות 10% מעובדי המדינה יהיו מבני האוכלוסייה הערבית. מטרת ההחלטה הייתה לצמצם את הפער שבין שיעורם של בני האוכלוסייה הערבית באוכלוסייה, כ-20% ובין שיעורם בקרב עובדי המדינה באותה העת – כ-6%. יצוין מאז לא עודכן היעד.

בדיון שנערך בוועדה בעקבות ממצאי הדו"ח, אמר ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת): "אין ספק שזה חוק אחד מהטובים בספר החוקים, חוק ייחודי המציין את האוכלוסייה הערבית, שחשוב שיקבל ביטוי בפועל. אנחנו שני עשורים לאחר החוק וצריך להתייחס לתוצאות בפרספקטיבה זו. כששואלים אם הושג הייצוג ההולם התשובה שלילית בהתחשב בשיעור האוכלוסייה הערבית ובהתייחס לדרג הבכיר. אנחנו כעשור אחרי היעד שנקבע והוא לא הושג. במשרדי הממשלה, אחוז האוכלוסייה הערבית עומד על 7.7%. אם מזיזים את מערכת הבריאות, מהבדיקה שערכתי, אפילו יש ירידה בשנה האחרונה. בחברות ממשלתיות רק 2.2%, וזה משפיע גם בהיבט הכלכלי. זו גם יכולת להיות שותף בקבלת החלטות וגם מקומות עבודה לאקדמאים, כולל ביחס לדרג הבכיר, שחייבים להציב אופק קידום".

רכז תחום הייצוג ההולם בעמותת סיכוי, עו"ד וסים חוסרי, הדגיש ש"שני החסמים המשמעותיים הם ראשית, היעדר החלטת ממשלה עדכנית שתקבע יעד חדש. החלטה כזו מניעה את המערכת ליישום היעדים. אנחנו מצפים גם לתגובה הולמת למשרדים שלא עומדים ביעד. חסם משמעותי נוסף הוא המגורים בירושלים. יש לאפשר גישה למרחבי עבודה בצפון או למרחבים משותפים בחלק מהימים. המלצה נוספת בקשר לחסם הגיאוגרפי הוא פיצוי כספי בעקבות מעבר לירושלים. סוגיה נוספת בוערת היא מתן פתרונות למסגרות חינוך לילדים הערבים שהוריהם עובדים בירושלים. זה מסביר גם את הנשירה שקורית".