ערב עיון באוניברסיטת בן גוריון על סימון לוי – קומוניסט, מרוקאי ואנטי-ציוני

ערב עיון לזכרו של המנהיג הקומוניסטי המרוקאי סימון (סימו) לוי נערך אמש (רביעי) במחלקה ללימודי המזרח התיכון של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. עשרות סטודנטים, מרצים ותושבי העיר לקחו חלק בערב, שנושאו היה מי שהקדיש שנים רבות מחייו לחקר יהדות מרוקו ואף הקים את המוזיאון למורשת יהודי מרוקו בקזבלנקה – המוזיאון היחיד בעולם הערבי המוקדש לקהילות היהודיות בנות אלפי השנים.

2017-01-26_194935

סימון לוי (צילום: המוזיאון למורשת יהודי מרוקו בקזבלנקה)

לוי נפטר ב-2011 בבירת מרוקו, רבאט, בגיל 77 לאחר מחלה קשה. נולד בפז ב-1934, נאבק למען עצמאות מרוקו מ-1953 וכעבור שנה הצטרף לשורות המפלגה הקומוניסטית. הוא גם כיהן כמזכ"ל האיחוד המרוקאי של העובדים, פדרציית האיגודים המקצועיים. בחייו הפוליטיים הארוכים היה לוי מראשי התאחדות הסטודנטים של מרוקו בשנות ה-50 ולאחר מכן ממנהיגי הסתדרות המורים בין 1958 ל-1970. לוי נעצר מספר פעמים ועונה קשות בידי המשטרה החשאית. כמו כן, הוא נבחר למועצת העיר קזבלנקה וכיהן בתפקיד בין 1976 ל-1983.

לוי גם ערך שבועונים קומוניסטיים בערבית ובצרפתית. במשך שנים רבות. מ-1988 כיהן כמנהל המוזיאון של יהדות מרוקו. לוי כתב מספר ספרים על תולדות יהדות מרוקו. הגדיר את עצמו כמרוקאייהודי, קומוניסט ואנטיציוני. אגב, כותרת האירוע שנערך בשבוע שעבר בבארשבע הייתה: "קודם כל מרוקאי". בשנות ה-90 עמד בראש הפלג השמאלי במפלגת הקדמה והסוציאליזם (לשעבר המפלגה קומוניסטית), הודח יחד עם חבריו מהוועד המרכזי, והיה לחבר מן המניין. הפלג הזה, בניגוד לעמדת המפלגה, תמך בזכות ההגדרה העצמית של העם הסהראווי בשטח שנכבש על ידי מרוקו ב-1975 – בעבר מושבה ספרדית. הוא גם צידד בטיפוח התרבות הברברית (אמזיג) המקומית.

באחד הראיונות הארוכים שערכו עמו בשנים האחרונות, הדגיש שחרף עמדותיו האנטיציוניות ותמיכתו בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67, "אין לנו כל עניין ליצור קרע עם הישראלים ממוצא מרוקאי, בייחוד עם אלה השומרים ומטפחים את שורשיהם". לוי נאבק כל חייו נגד ההקצנה הדתית – כולל האסלאמית – ובשל כך קיבל איומים על חייו. לדבריו, "המאבק נגד ההקצנה הדתית הוא פוליטי ולאו דווקא דתי. אנו מרוקאים, אבל בהיסטוריה של מרוקו ושל העם מרוקאי ישנן שתי דתות מרכזיות: האסלאם והיהדות. אני מכבד את אמונתם הדתית של כל האזרחים, אבל בתנאי שהדת משמשת כלי כדי לקדם את הדיאלוג, ושהיא לא מטפחת את האלימות, הרצח או איהסובלנות. אני לא יכול לשמוע את הקריאות 'להרוג את היהודים' הנשמעות מפי גורמים אסלאמיים מסוימים ולשתוק. האמת היא שרוב העם אינו מחזיק בעמדות אנטישמיות".

בדיון שנערך אמש התייחס יונס אבדור, דוקטורנט מרוקאי באוניברסיטת בןגוריון, לפועלו של לוי והגדיר אותו "מורי". הוא שירטט קווים לדמותו של מי שהגדיר כ"קומוניסט, פטריוט ויהודי". באירוע הוקרן סרטו התיעודי של הבמאי יונס לע'ראוי על חייו של לוי ופועלו. הפעיל המזרחי הוותיק ראובן אברג'יל הוסיף דברי הסבר לפועלם של מנהיגים יהודים קומוניסטים רבים שפעלו במדינה הצפוןאפריקאית: אברהם צרפתי (שישב 17 שנה בכלא), אדמונד עמרם אלמליח, הסופר והמשורר ציון אסידון ואחרים. לדברי ד"ר אורית ואקניןיקותיאלי, הערב לזכרו של סימון לוי נערך "נוכח ההשתקה של הממסד בישראל של אותם הקולות במזרח שלא מתיישרים עם הנרטיב הציוני. וכאשר עוסקים ביהדות המזרח, כמו בוועדת ביטון, עוקרים ממנה את שורשיה הערביים".

בפתח הכנס שנערך באוניברסיטת בןגוריון התייחס פרופ' יורם מיטל לדמותו של הפעיל הקומוניסטי המצרי היהודי עו"ד שחאתה הארון, שנפטר ב-2001. בדומה ללוי, הארון פעל לשמירת מורשתם של יהודי ארצו. הארון שהה תקופות ארוכות בכלא, בייחוד בעת משטרו של ג'מאל עבד אל נאצר, ועד מותו המשיך בפעילותו הקומוניסטית. בתו, מגדה הארון, היא כעת ראש הקהילה היהודית הקטנה של קהיר. עו"ד הארון היה מתנגד חריף לציונות, ופרופ' מיטל סיכם את הגותו במילותיו: "אני מצרי ולכן אני נשאר".

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב