הבוקר (חמישי) החלה ההחתמה על מכתב  לראשי האוניברסיטאות והמוסדות להשכלה גבוהה בנושא חופש הביטוי באקדמיה. עד עתה, מרצים רבים מכל המוסדות להשכלה גבוהה הביעו תמיכה בעצומה, בה נכתב, בין היתר: "כל קול החורג מה'קונסנזוס' מושתק מיד. כל אדם החולק על הדעה הציבורית הנפוצה מותקף, אם במלים, ואם באגרופים. האוניברסיטאות ושאר המוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו תמיד חלוצים ההולכים לפני המחנה בטיפוח ערכי הדמוקרטיה ובחינוך לחופש ביטוי ולפתיחות. למרבה הצער אנו עדים בימים האחרונים לקריאות של ראשי כמה מהמוסדות להשכלה גבוהה המאיימות על חופש הביטוי במוסדותיהם".

כמו כן, "לפחות שני נשיאי אוניברסיטאות איימו על הסטודנטים והעובדים שיפעלו כדי למנוע הפרות לכאורה של תקנוני המשמעת, הבאות לידי ביטוי בהתבטאויות ברשתות החברתיות, כלומר מחוץ לגדרות האוניברסיטאות. אנו קוראים לראשי המוסדות להשכלה גבוהה ליטול מחדש את שרביט ההובלה במאבק לחברה דמוקרטית, פתוחה ופלורליסטית יותר בישראל". 

אחד ממקרי סתימת הפיות התרחש באוניברסיטת בר אילן. פרופ' חנוך שינמן, מרצה בפקולטה למשפטים בבר–אילן, שלח הודעת דוא"ל לסטודנטים בשנה ב' לגבי הבחינה בקורס תורת המשפט, ולו הקדים את הדברים הבאים: "אני מקווה שהודעה זו מוצאת אתכם במקום בטוח, ושאתם, משפחותיכם, והקרובים לכם אינם בין מאות האנשים שנהרגו, האלפים שנפצעו, או עשרות האלפים שבתיהם נהרסו או שנאלצו לעזוב את בתיהם במהלך או כתוצאה ישירה מהעימות האלים ברצועת עזה וסביבתה. אני מאחל לכם, משפחותיכם, והקרובים לכם שתישארו בטוחים ובריאים עד שהעימות יסתיים ועד בכלל."

תוך זמן קצר שלח פרופ' שחר ליפשיץ, דיקן הפקולטה, מייל לכל אותם סטודנטים, בו הוא מגנה את המרצה על התבטאותו: "שילוב עמדות כפי שנכללו בפנייה המנהלית ששלח פרופ' שינמן לסטודנטים בנושא הנוגע לבחינות אינו נכנס למסגרת החופש האקדמי או חופש ביטוי אישי בכל מובן מקובל. מדובר בשימוש לרעה בכוח הנתון למרצה לניצול הבמה שניתנה לו כמורה לתורת המשפט כדי לשגר מסרים המשקפים את עמדותיו, באופן שפגע כאמור באופן קשה ברגשות הסטודנטים ובני משפחותיהם. אני מתנצל בשמי ובשם הפקולטה על משלוח המכתב ומתחייב כי הנושא יטופל בחומרה הראויה."כמו כן הדיקן דרש שהמרצה יתנצל על דבריו. במכתב שנשלח אתמול על ידי האגודה לזכויות האזרח להנהלת האוניברסיטה: "לא פרופ' שינמן הוא הראוי להוקעה על עמוד הקלון בכיכר העיר. ראויים להוקעה הסטודנטים שהתלוננו נגדו ושרגשותיהם נפגעו מעצם אזכור סבלו של האחר, אף אם הוא נחשב בעיניהם לאויב. כמי שעומד בראש פרויקט זכויות אדם והיהדות במכון הישראלי לדמוקרטיה היה עליך לומר למתלוננים בקול צלול וברור, שערכיהם הם העומדים בסתירה לא רק לערכי הפקולטה למשפטים והאוניברסיטה אלא למוסר ולחמלה אנושיים ויהודיים בסיסיים".

להצטרפות למכתב האקדמאים: דרך הקישור הזה