תכנית מתאר ארצית לתחנות דלק מסדירה את המרחק המינימלי בין מבני מגורים ומבני ציבור לתחנות דלק. כיום, לפי תמ"א 4/18 התקפה, נדרש מרחק מינימלי של 40 מטר בין תחנות דלק לבין מגרשים סמוכים שיש בהם מבני מגורים, ומרחק מינימלי של 80 מטר בין תחנות דלק לבין מגרשים סמוכים שיש בהם מבני ציבור כמו בתי ספר וגני ילדים. על פי התכנית החדשה, יצומצם המרחק ל-20 מטרים בלבד גם למבני מגורים וגם למבני ציבור. בנוסף, התכנית החדשה מאפשרת, במקרה של ביצוע תמ"א 38 במבני מגורים הסמוכים לתחנות דלק, בנייה עד גבול המגרש – כלומר, מבנה המגורים יכול להגיע עד גבול המגרש שבו נמצאת תחנת הדלק, כך שהמרחק בין דירות המגורים לבין תחנת הדלק יכול להיות מטרים ספורים בלבד.
השגת עמותת "במקום" לתכנית המתאר הוגשה למועצה הארצית לתכנון ובנייה במארס 2015 ונידונה בפני חוקר מטעם המועצה ב– 8 ביוני האחרון. ההשגה מצביעה על סיכונים בריאותיים וסביבתיים שונים שכרוכים במגורים או בשהייה בסמוך לתחנות דלק. בין הסיכונים – תחנות דלק פולטות לסביבה כחלק בלתי נפרד מפעילותן השוטפת מגוון רחב של חומרים רעילים, לרבות חומרים שידועים בוודאות כמסרטנים בבני אדם – כדוגמת החומר בנזן. תקנות אוויר נקי בישראל קובעות את הרמה המותרת של ריכוז בנזן באוויר ("ערך סביבה") ואת הרמה הרצויה ("ערך יעד"), אבל לפי ארגון הבריאות העולמי, אין רמה בטוחה של חשיפה לבנזן וגם ריכוזים נמוכים יותר קשורים לעלייה בהיארעות של סרטן הדם (לוקמיה). אמנם יש כיום טכנולוגיות (מערכות מישוב אדים) שמצמצמות את פליטת החומרים המסוכנים לסביבה, אבל גם בתחנות דלק שבהן מותקנות המערכות הללו, עדיין נמדדים בפועל ריכוזים גבוהים של חלק מהחומרים הרעילים והמסרטנים, הן בתחנת הדלק עצמה והן במרחק עשרות מטרים ממנה.
בנוסף,צורפה להתנגדות חוות דעת של ד"ר מרתה דובאל מינארו, אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום של זיהום אוויר. בחוות דעתה קראה המדענית למועצה הארצית לתכנון ובנייה להגדיל את מרחק ההפרדה בין תחנות דלק לבין מבני מגורים ל-50 מטרים, ובין תחנות דלק לבין מבני ציבור להגדילו ל-100 מטר – ובוודאי שלא להקטינו כפי שהתכנית החדשה מציעה.
