עם רוח גבית מממשל טראמפ, נתניהו שב ללבות את "האיום האיראני"

אור ליום שלישי השבוע (19.11), יירטה מערכת כיפת ברזל 4 רקטות אשר שוגרו מסוריה, ושבריהן נפלו מחוץ לשטח ישראל. ידיעה זו, אשר הובלטה באמצעי התקשורת הישראליים, מאששת את האזהרה מפני הסלמה צבאית שתוביל לסיבוב מלחמתי נוסף. הפרשן הצבאי רון בן ישי, המבטא נאמנה את עמדות חוגי השלטון והצבא, פירש (19.1 Ynet) את השיגורים מסוריה כיוזמה איראנית בתגובה לפיגועים שביצע צה"ל שוב ושוב בבירה דמשק.

תמונה: צילום מסך מאתר מאקו

כזכור, שבוע קודם לשיגור הרקטות מסוריה, תקפה ישראל בניין מגורים בדמשק וגרמה למותם של שניים מהדיירים ולפציעתם של עשרה. ואילו שלושה חודשים קודם לכן, באוגוסט, תקף הצבא הישראלי בסוריה אתר של כוח איראני וכן מיליציות שיעיות הפועלות בחסות עיראק ואיראן. בתגובה נחתה אז רקטה אחת סמוך למוצב צה"ל בחרמון הכבוש.

ההסלמה הצבאית, שניהלה ממשלת הליכוד במשך חודשים ארוכים, מבטאת אינטרסים פוליטיים משולבים של נתניהו ושל בעל בריתו הראשי, הנשיא האמריקאי. טראמפ תרם למאמץ המשולב הזה את יציאתה של ארצות הברית מההסכם עם איראן, שבו, כזכור, הוגבלה יכולתה של זו לייצור אורניום.

בבסיס האינטרסים עומד הניסיון המשותף של טראמפ ונתניהו להעצים את תחושת האיום מאיראן, ובדרך זו להטות את הסיקור התקשורתי ואת דעת הקהל הבינלאומיים והמקומיים מהשערוריות ששניהם שקועים בהן. נוכח הפרסום הצפוי השבוע של החלטת היועץ המשפטי לגבי כתבי האישום נגדו, מגביר נתניהו את הנפנוף בנשק "האיום מאיראן". יצירת אווירה מלחמתית, מקווה נתניהו, גם תגן על כסאו בכך שיידחה הפרסום המאיים וגם תביא לדחיית האיום (מבחינתו) של סיבוב בחירות שלישי.

אשר לדעת הקהל בארץ, הרי שנים של סבבי מלחמה חוזרים ונישנים יצרו קהות חושים לגבי איום מלחמה. כך אפשר היה לשמוע לאחרונה בכלי התקשורת ראשי ישובים ואף תושבים ביישובים הסמוכים לרצועת עזה, שהאיצו בממשלה ליזום פעילות צבאית רחבה בעזה, למרות ידיעתם שהתוצאה תהיה ירי מהרצועה לעברם.

לכן הבעיה העיקרית שעמה אנו, פעילי מק"י וחד"ש ושותפינו ברשימה המשותפת, מתמודדים היא היעלמותה מהשיח המרכזי של החלופה המדינית. הסיסמא "לא למלחמה" היא חשובה ביותר, אך עלינו תמיד להוסיף לה את דרך הפתרון המדיני, שבכוחו למנוע מלחמות גם בעתיד ולבסס עתיד של שלום בין עמי האזור.