המצב ההומניטרי ברצועת עזה ממשיך להידרדר. בעזה שוררת מתיחות מאז 30 במארס, פרק זמן שפלסטינים מקיימים במהלכו מדי שבוע הפגנות לאורך גדר המערכת הישראלית, כחלק מ"צעדת השיבה הגדולה". על פי נתונים שפרסם אתמול (חמישי) המשרד לעניינים הומנטיריים של האו"ם נכון ל־31 במאי הרגו כוחות ישראליים 128 פלסטינים, רובם הגדול במהלך הפגנות, ופצעו יותר מ־13 אלף פלסטינים, מהם יותר מ־3,600 באש חיה; "נתונים אלה עוררו חששות חמורים בדבר שימוש מופרז בכוח", מסר הדובר.
המספר העצום של הנפגעים כבר עולה על מספר הפצועים במעשי האיבה ב־2014. ב־23 במאי, לאחר שביקר במתקני בריאות בעזה, הצהיר הנציב הכללי של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א): "אני מאמין באמת ובתמים כי רוב העולם אינו מעריך נכונה את היקף האסון, במונחים אנושיים, שהתרחש ברצועת עזה מאז תחילת הצעדות ב־30 במאי במהלך הביקורים התרשמתי לא רק ממספר הפצועים אלא גם מאופי הפציעות. הדפוס של פצעי חדירה קטנים ופצעי יציאה גדולים מעיד כי התחמושת ששימשה לירי גרמה נזק כבד לאיברים פנימיים ולרקמות שריר ועצם".
בקשיים שמערכת הבריאות בעזה מתמודדת איתם נוכח פציעות אלו. האספקה הרפואית הידלדלה באופן משמעותי וגישתם של מטופלים שאינם נפגעי טראומה לטיפול רפואי נפגעת, מאחר שבמאמץ להתמודד עם הזרם העצום של נפגעי טראומה, מחלקות שאינן כירורגיות מוסבות למחלקות כירורגיות. בתי חולים של משרד הבריאות נדרשו להקפיא למשך ההפגנות את פעילותן של כל מרפאות החוץ ולבטל את כל הניתוחים האלקטיביים, כדי להתמודד עם זרם הפצועים העצום. מצב מערכת הבריאות בעזה שברירי ממילא בשל יותר מעשר שנות מצור, נוכח הפילוג המדיני הפלסטיני המעמיק מבית, משבר אנרגיה הולך ומידרדר ותשלומים לא סדירים של משכורות לסגל הרפואי במגזר הציבורי; והתפתחויות אלה החריפו את מצבה אף מעבר לכך.
את המצב החריפה הסלמה זמנית, בין 28 ל־30 במאי, שהייתה החמורה ביותר מאז מעשי האיבה ב־2014. ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה ירו אל ישראל יותר ממאתיים רקטות ופצצות מרגמה, שרובן יורטו באוויר או נפלו בשטחים פתוחים; מהירי נפצעו כמה ישראלים ונגרם נזק מוגבל לרכוש, כולל לגן ילדים. כוחות ישראליים ירו פגזי טנקים וביצעו תקיפות אוויריות נגד 65 מטרות בעזה, הרגו ארבעה אנשי ארגונים חמושים והסבו נזק לכמה וכמה אתרים צבאיים. אף שדומה כי סבב אלימות זה הסתיים, ההתלקחות היא "אזהרה לכולם עד כמה אנו קרבים מדי יום ביומו לסף מלחמה", כפי שצין המתאם המיוחד מלדנוב בתדרוך שלו למועצת הביטחון ב־30 במאי.
העלייה באלימות ובמספר הנפגעים מתרחשת על רקע תנאי החיים הירודים ברצועת עזה. על פי סקר שביצעה לאחרונה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, המגלה כי שיעורי העוני בעזה עלו מ־38.8% ב־2011 ל־53% בסוף 2017, מצב הפוגע במיליון בני אדם, יותר מ־400 אלף מתוכם ילדים. עניים הוגדרו כמי שחיים על פחות מ־4.6 דולר ביום, סכום שלהערכת הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה הוא המינימום הדרוש לכיסוי הצרכים הבסיסיים של משק הבית, לרבות מזון, המהווה כמעט 35% מצריכת משקי הבית בעזה.
באמצעות אונר״א ותוכנית המזון העולמית, הגדיל האו״ם בשנים האחרונות באופן משמעותי את מספר המוטבים המקבלים סיוע במזון. כיום אונר״א מספקת מזון לכמעט מיליון פליטים בעזה, ותוכנית המזון העולמית מטפלת ב־245 אלף בני אדם נוספים שאינם פליטים וסובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור. עם זאת, שתי הסוכנויות מדווחות על חוסרי מימון קשים: עד כה התקבלו רק 37.7 מיליון מתוך 224.8 מיליון דולר שיש לגייס כדי לכסות במלואם את צורכי הביטחון התזונתי ברצועת עזה כפי שנקבע בתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018, כלומר 16.7% מהמימון הדרוש. מצב זה מעמיד בסכנה את המשך התוכניות במחצית השנייה של השנה.
