מבדיקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שהתפרסמה בצהריים (ראשון) עולה תמונה חדה על גודל ההוצאות של משפחות עם ילדים קטנים, ועד כמה חלק גדול מהן מתקשות לגמור את החודש. ההוצאה הכוללת של משפחה עם שני ילדים או יותר עד גיל 6 עמדה ב-2015 על 17,476 שקל בחודש (כולל הוצאות על דיור), בעוד ההכנסה נטו (אחרי תשלומי מסים וקצבאות מהביטוח הלאומי) עמדה על 16,474 שקל בחודש, או במילים אחרות – מינוס של 1,002 שקל בכל חודש. המינוס הזה עובר בקרב כל המגזרים של האוכלוסייה הישראלית – יהודים, ערבים, תושבי המרכז והפריפריה, ילידי הארץ ועולים.

אחת ההוצאות המשמעותיות של המשפחות הללו, שמהוות כ-11% מהמשפחות בישראל, היא על חינוך (מעונות יום, גנים פרטיים, משפחתונים ועוד) ודיור (שכר דירה או משכנתא). משפחות אלו הוציאו בשנת 2015 כל חודש בממוצע כ-2,043 שקל על שירותי חינוך שונים ו-3,853 שקל בחודש על דיור. רוב–רובם של ההכנסות (יותר מ-80%) של שכבה זו מקורן בעבודה והיתרה מקצבאות.

גם שיעור העוני בקרב המשפחות הללו גדול יותר, ועומד על 31%, לעומת 19% בכלל האוכלוסייה. שלל הנתונים שמספקת הלמ"ס נותנים מבט נוסף על הפערים הגדולים בקבוצות האוכלוסייה השונות של ישראל. שיעורי העוני גדולים במיוחד בקרב משפחות הערביות 72% ו–62% בקרב חרדים. ההכנסות של המשפחה הערבית (שרובה מקורה בעובדה – בייחוד עובדי כפיים) והחרדית היא גם כך קטנה יותר מאשר בקרב משפחה יהודית הממוצעת – שמכניסה פי 2 יותר מאשר הערבית והחרדית.

בקרב משקי בית עם שני ילדים או יותר עד גיל שש, ההוצאה הכספית היוותה 87.5% מסך ההכנסה הממוצעת נטו, לעומת 83.1% בקרב כלל משקי הבית עם ילדים ו-79.9% בקרב כלל האוכלוסייה. ההוצאה הכספית של משקי בית הערביים וחרדיים עם שני ילדים או יותר עד גיל שש הייתה גבוהה מסך ההכנסה הכספית נטו (פער של 22% ושל 3%, בהתאמה).

לעיון בהודעה שנמסרה על ידי הלמ"ס (7 עמודים):

http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201723259