מאז תחילת 2021 הרשויות הכיבוש הישראליות הרסו, תפסו או אילצו בני אדם להרוס לפחות 227 מבנים בבעלות פלסטינית, בהם 93 מבנים במימון תורמים, הריסות ותפיסות שהביאו לעקירתם של 367 בני אדם, כ־200 מהם ילדים. נתון זה מייצג גידול של כמעט 185% במספר המבנים שנבחרו להריסה או לתפיסה, וגידול של כמעט 450% במספר המבנים במימון תורמים שנבחרו לכך, זאת לעומת התקופה המקבילה ב־2020. כך נמסר מהמשרד לעניינים המונטאריים של האו"ם בשטחים הפלסטינים הכבושים.

הריסת בית ביום שני האחרון בעיסאוויה שבמזרח ירושלים שתחת כיבוש ישראלי (צילום: אקטיבסטילס)

ביום שני האחרון, חזר המנהל האזרחי, בליווי הצבא, לקהילת הרועים הפלסטינית חומסה אל־בקייעה ותפס 18 מבנים נוספים ששימשו למגורים ולבעלי חיים. בנוסף על חבילות מזון ומבנים שטרם הורכבו, תפס המנהל האזרחי גם את כל מכלי המים והותיר את אנשי הקהילה בלא מי שתייה או מים להשקות את בעלי החיים שלהם. רוב המבנים ניתנו כמענה הומניטרי בעקבות פעולות הכיבוש ב־3 וב־8 בפברואר, שבהן נהרסו או נתפסו 37 מבנים. עשרה משקי בית המונים יותר מ־60 בני אדם, 36 מהם ילדים, נעקרו שוב ומצויים בסכנה מוגברת לעקירה בכפייה.

הקהילה הבדואית פלסטינית חומסה אל־בקייעה ממוקמת בצפון בקעת הירדן, רובה בשטח שהוגדר "שטח אש" לאימונים צבאיים ישראלים, שמגורים של פלסטינים בתוכו וגישת פלסטינים אליו אסורים. בשטחים שהוגדרו שטחי אש מתגוררות 38 קהילות רועים בדואיות פלסטיניות שאוכלוסייתן מונה 6,200 נפש. הקהילות האלה, שהן מן המוחלשות והפגיעות ביותר בגדה המערבית, סובלות מגישה מוגבלת לשירותי חינוך ובריאות, ולתשתית מים, תברואה וחשמל. מאז 2012 נעקרה קהילת חומסה אל־בקייעה בהזדמנויות רבות באופן זמני, בעת שנערכו אימונים צבאיים בקרבת מקום. משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד במהלך תקופה זו יותר מ־50 תקריות כאלה.

לדברי המשרד "פלסטינים החיים באזורים כפריים מתמודדים עם מגפת הקורונה העולמית, ובנוסף עם תנאי מזג האוויר החורפי הקשים השוררים כעת באזור. קהילות בדואיות הן מן החלשות ביותר מבחינה כלכלית בפלסטין. להרס החוזר ונשנה של בתיהן ורכושן, לרבות סיוע שניתן על ידי הקהילה ההומניטרית, נודעו השלכות כלכליות, חברתיות וטראומטיות הרסניות".