מזה עשור מתנהל אחד המאבקים האזרחיים החשובים ביותר בישראל בכפר קטן סמוך לרהט, אל–עראקיב שמו. סיאח א–טורי, שייח' הכפר, מוביל מאבק דמוקרטי, בלתי–אלים ובלתי–מתפשר. בימים אלה נמשך המאבק הנחוש גם מכלא מעשיהו.
השייח' סיאח אל–טורי בדרך לכלא מעשיהו, דצמבר 2018 (צילום: אקטיבסטילס)
אנשי אל–עראקיב קיבלו בשנת 2000 החלטה קשה שמחירה כואב: לשוב ולהתגורר באדמותיהם ולהיצמד אליהן בכל כוחם. מאז הם משלמים ביוקר. ב-2010 נהרסו בתי הכפר לראשונה, ומאז נהרס הכפר שוב ושוב. החודש (14.5) הוא נהרס בפעם ה-143.
השייח' מוביל את המאבק יחד עם המעטים שנותר לחיות בשטח הכפר, חרף המתקפות החוזרות של יחידת הפיקוח והמשטרה. למאבק שותפים רבים מבני הכפר המתגוררים כיום ברהט.
במרוצת השנים פעלה המדינה לדכא ולהשבית את החיים בכפר. א–טורי ואנשיו עוכבו, נעצרו והוגשו נגדם עשרות כתבי אישום. שטח המגורים, שהשתרע על חורבות הכפר, צומצם בהדרגה. התושבים נדחקו לשטח בית הקברות בן ה-110 שנים. בהמשך, נאלצו לוותר על עדרי העיזים שמהם התפרנסו. לבסוף, נותר קומץ אנשים וכמה סוסים, תרנגולות וברווזים במתחם בית הקברות ההיסטורי.
אך הלחצים הרבים לא הועילו. אחרי 18 כתבי אישום בגין הסגת גבול, כניסה למקרקעי ציבור והפרת הוראה חוקית, הגיע העימות לשיא נוסף: על השייח' בן ה– 70 נגזרו עשרה חודשי מאסר, חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 36,000 ש"ח. השייח' מרצה זה חמישה חודשים את עונשו עשרות תיקים נוספים מתנהלים נגד המתגוררים בכפר.
תיק חשוב במיוחד מתנהל במקביל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. שם עלתה לדיון מפורט שאלת הבעלות על הקרקע באל–עראקיב. בית המשפט אמור להכריע בשאלה קריטית זו נוכח ראיות היסטוריות מרשימות שנאספו בארכיונים בישראל, בלונדון ובאיסטנבול. אך טרם הוכרע הדיון, כבר מבלה השייח' בבית הסוהר.
ב-30 באפריל החליט מנהל כלא מעשיהו לשחרר את א–טורי לאחר ריצוי מחצית מתקופת העונש. זאת, בהתחשב בגילו ובהתנהגותו. המשטרה תבעה בתמורה כי השייח' לא ייכנס לשטחי הכפר וישהה במעצר בית במתחם המשפחה ברהט. א–טורי סרב.
המשטרה החליטה לסגת והסירה את הדרישה למעצר בית, אך דרשה שהשייח' יוגבל מדי לילה לבית המשפחה ברהט. גם לכך לא הסכים, ועל כן נותר בכלאו.
מדי ערב מדליקים אנשי הכפר ואורחים מרחבי הארץ כרזת אש המציינת את מספר ימי המאסר שמרצה השייח'. ב-20.5 נערכה הפגנה מול משטרת רהט ובה השתתפו כ-150 תושבים שהביעו שאט נפש מהמאמצים לדכא את המאבק האזרחי.
תושבי הכפר אינם מוותרים: הם ממתינים שמישהו שם למעלה יבין כי כוח לא יוביל לסיום המאבק על הזכות לקרקע ולהכרה בעוול, ובטח לא ימחק את זכותם לחיות כאן בשוויון.
חיה נח, חליל אל–עמור
אל–עמור הוא מנכ"ל שותף בעמותה חוקוק; חיה נח היא מנכ"לית הפורום לדו–קיום בנגב. הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב