על כישלון קמפיין הבחירות של הרשימה המשותפת בהתמודדות עם רע"מ

לא ניתן לטאטא מתחת לשטיח את המחלוקות בין הרשימה המשותפת לרע"מ. יו"ר המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש), בחר באופן אצילי להימנע ממתקפה על רע"מ בנסותו לשמור על אחדות הרשימה המשותפת. עד לרגע האחרון לא סתם עודה את הגולל על אפשרות לשילובה מחדש של רע"מ ברשימה, למרות כל הדם הרע בין שני הצדדים.

האם הרשימה המשותפת היא אותה רשימה גם ללא רע"מ? על שאלה  זו לא ענו ראשי הרשימה המשותפת ולא רצו לענות. לאורך מערכת הבחירות הם שידרו כי ההינתקות של רע"מ היא זמנית בלבד, או בניסוח גרוע מכך – אירוע שולי וחסר משמעות.

יו"ר רע"מ, מנסור עבאס (צילום: הרשימה המשותפת)

 

בזמן שהרחוב הערבי סער וגעש והרחוב היהודי הביע התעניינות וסקרנות לגבי משמעות הפילוג במשותפת, בחרו ראשי הרשימה המשותפת בשתיקה מתוך שאיפה לפייס את מנסור עבאס. הם סברו כי כלפי חוץ ייראה קמפיין חיובי כצעד נכון ואחראי. אבל האם ניתן להמשיך להתנהג כמבוגר האחראי כאשר הספינה המשותפת טובעת? ראשי רשימה המשותפת טעו בכך שהסתפקו בתשובות רפות ובביטול במחי יד של חומרת ההתפצלות של רע"מ  מהמשותפת. שעה שמנסור עבאס שעט לעבר כל הקופה, נרדמה המשותפת בשמירה.

מאז ראשיתה של הרשימה המשותפת (2014), נמנעו ארבעת מרכיביה מקביעת כללים ברורים לפעולה פוליטית מאוחדת. החיבור בין המפלגות לא נבע מאהבה יתרה, אלא מצורך השעה לצלוח את אחוז החסימה. היפרדותו של עבאס אמורה הייתה לחזק את שיתוף הפעולה בין המפלגות הנותרות ולתרום לגיבוש החזון המשותף. אלא שלאחר הפניית גבו של גנץ והקושי לתרגם את גודלה של המשותפת להשפעה פוליטית, חזון זה כבר לא היה ברור.

אי-הבהירות וחוסר הכיוון ניכרו לכל אורכה של מערכת הבחירות. סבב בחירות אחד בלבד לאחר שזכתה באופן חסר תקדים ב-15 מושבים בכנסת והייתה לסיעה השלישית בגודלה, נעלמה הרשימה מהשיח התקשורתי כמעט לגמרי. במקום המסרים הפוליטיים של הרשימה המשותפת, תפס הפיצול עם עבאס את הכותרות: עבאס פתח מהדורות חדשות ועיתונאים הידפקו על דלתו: כולם רצו לדעת מה חושב עבאס, מה עשה עבאס ומה יעשה עבאס.

המשותפת קפאה על שמריה ולא רעננה את מרכולתה הפוליטית בין מערכת הבחירות השלישית לזו הרביעית. אולם היא אינה האשמה הבלעדית בכך: נתניהו כפה על כל המפלגות והרשימות היערכות מחודשת בזמן קצר, שלא השאיר מקום רב לדיונים אידיאולוגיים ולריענון החזון הפוליטי. היה ברור כי אחרי האכזבה מגנץ, לא תהיה המשותפת מסוגלת לחצות שוב את הרוביקון ולהשפיע על זהות הממשלה הבאה – מה שחיזק עוד יותר את עבאס ואת עמדתו הפרגמטית לכאורה. חשוב להדגיש כי אין שום פרגמטיות בהתחנפות לימין ובסחר בזכויותיו האזרחיות והלאומיות של המיעוט הערבי-פלסטיני בישראל.

הקרע בין רע"מ למשותפת היה צריך לשמש נקודת מפנה. אך שעה שעבאס תקף את המשותפת בכל הכוח באמצעות קמפיין הכפשה מלוכלך, בחרה במשותפת להפנות את חיציה כלפי בן גביר ונתניהו במקום נגד עבאס. במקום להושיט את הלחי השנייה, צריכה הייתה המשותפת להגיב בצורה עניינית לטענות שהועלו נגדה.

אם הרשימה המשותפת כגוף פוליטי חפצה חיים, עליה לעשות בהמשך את מה שלא עשתה בין הסבב השלישי לזה הרביעי: ראשיה יצטרכו לנסח מחדש את הפרוגרמה הפוליטית ולקום מהקרשים, בתקווה כי הנזק שנעשה אינו בלתי-הפיך.

סוגיות רבות נזנחו במערכת הבחירות האחרונה: חברתיות-כלכליות, אזרחיות ומדיניות. המשותפת ניהלה קרב בלימה מול ההסתערות של עבאס, אך הבלימה נכשלה. כדי למנוע מסבב הבחירות הבא להפוך שוב לקרב בלימה, יש להחזיר את המערכה לשדה הפוליטי – למאבק על עקרונות ועל סוגיות בהן אין לרע"מ מה להציע לציבור הערבי. נוסף על כך, תצטרך המשותפת לבדוק לקראת הבחירות הבאות – בעוד כמה חודשים או כמה שנים – האם היא יכולה עדיין להמשיך לתפקד כרשימה אחת ולבנות את עצמה מחדש, או שמא הגיע הזמן שכל מפלגה תמשיך בדרכה.

והערה לסיום: קמפיין הבחירות של הרשימה המשותפת בשפה הרוסית היה נקודת האור של מערכת הבחירות האחרונה. הוא היה חד, נהיר ועקבי והתייחס לסוגיות כלכליות ולאומיות כאחת. בכך היה שונה מכל הקמפיינים האחרים שניהלה המשותפת. הקמפיין הדהד היטב בקרב הציבור דובר הרוסית, המונה כמיליון איש ואישה בישראל. על כך יש לשבח את מנהלי הקמפיין הזה. טוב יהיה אם המשותפת כולה תלמד מן הקמפיין שניהלה ברוסית.

זוהר אלון