לפני כמה שבועות פורסם ב"הארץ" גילוי-דעת יוצא דופן: מנשר עליו חתמו 122 אינטלקטואלים ערבים ופלסטינים, ובהם הבולטים ביותר, שכותרתו "הצהרה על אנטישמיות ושאלת פלסטין". ההצהרה פורסמה באותו יום גם ב"גרדיאן" הבריטי, ב"מדיהפרט" הצרפתי ובעיתון הערבי היוצא לאור בלונדון "אל-קודס אל-ערבי". בהמשך תורגמה ההצהרה לשפות נוספות ובהן ספרדית, איטלקית וגרמנית.
בתגובה, פרסם הארגון "אקדמיה לשוויון" מכתב תמיכה בהצהרה, אך העיתונים בישראל סירבו לפרסמו. המכתב נשלח בשם כל חברות וחברי הארגון, המאגד כ-600 חברות וחברים בקהילה האקדמית ופועל למען דמוקרטיזציה של המוסדות האקדמיים בישראל ושל החברה הישראלית בכללה. להלן עיקרי המכתב:
"ברצוננו לתמוך בחום, באופן נחרץ וללא כל הסתייגות בתוכן ה'הצהרה על אנטישמיות ושאלת פלסטין' אשר פורסמה לאחרונה מעל דפי עיתון זה בשם 122 אנשי אקדמיה, עיתונאים ואינטלקטואלים ערבים ופלסטינים. צודקים הכותבים בהצביעם על העיוותים הטבועים בהגדרת האנטישמיות אשר נוסחה בידי 'כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה' (IHRA) ואומצה בידי גופים רבים במדינות המערב. ניתוחים ביקורתיים רבים – שפורסמו בחלקם גם ב'הארץ' – מצביעים על הבעיות הרבות שאותן מעלה ההגדרה הנידונה. בעיה מרכזית היא התמקדותה של ההגדרה בהתבטאויות ביקורתיות כלפי ישראל, תוך זיהוי (הנושא ניחוח אנטישמי כשלעצמו, בהכללתו הגורפת) בין הוויה יהודית לתמיכה במדינת ישראל. עמדתנו המשותפת היא כי מדינת ישראל הוקמה תוך טיהור אתני שיטתי; וכי משטר הדיכוי הצבאי המושת על הפלסטינים לפחות מאז 1967 אינו יכול לעלות בקנה אחד עם מדינה דמוקרטית. על-כן הדרישה, המובאת בהגדרת כוח המשימה שלא להחיל על ישראל 'סטנדרטים כפולים' ולא לדרוש ממנה התנהגות שאינה נדרשת מ'כל אומה דמוקרטית אחרת' היא דרישה מתעתעת הנשענת על הנחות-יסוד שקריות באשר לאופייה הדמוקרטי-לכאורה של ישראל. ייחוס גזענות מבנית למדינה שחוקקה חוק יסוד המיושם בפועל, המאפיין אותה כמדינת עליונות יהודית, אינו יכול להיחשב אנטישמי.
"בעקבות לחץ פוליטי ואיום בסנקציות, מאמצות גם אוניברסיטאות בארה"ב ובאנגליה את ההגדרה המזיקה לאנטישמיות. פירושו של דבר הוא שחופש הדיבור והפעילות של סטודנטיות וסטודנטים ושל נשות ואנשי סגל, המבקשים לתמוך במאבק הפלסטיני לשחרור ולשוויון, נשלל. למעשה, אנו כבר עדים למקרים של סתימת פיות ורדיפה הנסמכות על ההגדרה השגויה. אנחנו קוראים לאוניברסיטאות הללו לסגת ממדיניותן זו. כמו החותמים על ההצהרה על אנטישמיות ושאלת פלסטין, גם אנו מאמינים, כי ערכים אנושיים וזכויות האדם לא ניתנים לחלוקה וכי המאבק נגד האנטישמיות חייב להשתלב במאבק כל העמים והקבוצות המדוכאים למען כבודם האנושי, שוויון ושחרור.
רבים מאתנו מזדהים כיהודים ואת העמדה שהובעה בהצהרה על האנטישמיות ושאלת פלסטין אנו מאמצים בין היתר מתוך הזדהות זו ומתוך חשש כבד שההגדרה המניפולטיבית והמעוותת מזיקה למאבק באנטישמיות הממשית, שעדיין לא מוגרה".
ענת מטר
