לאחר מחאה ציבורית, החליטה הנהלת עיריית ירושלים בשבוע שעבר לדחות את פיטוריהם של עובדים רבים המועסקים בניקיון רחובות העיר בתנאי עבודה מחפירים. עוד לפני החגים קיבלו כחמישים עובדי תברואה בעיריית ירושלים מכתבי פיטורים בהסכמת ועד העובדים. יו"ר מרחב ירושלים בהסתדרות, דני בונפיל, התייחס למהלך בביטול, ובשיחה עם כתב המקומון "כל העיר" טען כי "הליך פיטורי עובדים זמניים זה משהו שקורה בשגרה".
דואג לבית שלך? למשפחה שלך? יו"ר ההסתדרות בירושלים, דני בונפילד, בכרזת תמיכה בראש העיר, משה ליאון
מול ההחלטה האכזרית של הנהלת העירייה, והאטימות של ועד העובדים וההסתדרות, קמה התארגנות עצמאית של עובדי אגף התברואה בשם "למעננו", בהובלת שי נקר. פעילי "למעננו" הזהירו, כי מעבר לפיטורי העובדים, זה ראשיתו של מהלך הפרטה שיסכן את מקום עבודתם של מאות עובדי טיאוט בירושלים ואת אגף התברואה כולו.
לאחר החגים, עלה המאבק של ההתארגנות "למעננו" מדרגה. אך בונפיל לא שינה את עמדתו ודבק בתמיכתו בהפרטה. בתגובתו ל"כל העיר" אמר: "הסכמתי [להפרטה] …עשיתי סיור וראיתי שיש עובדים שמתבטלים. מעבר לכך, שירותי הניקיון הופרטו בכמעט כל הערים בישראל – ירושלים היא בין האחרונות. בסך הכל התחלנו בתהליך הפרטה של שירותי הטיאוט. … בגלל הטיאוט הידני ירושלים מלוכלכת והמהלך הזה מתבקש". נציג המעסיקים לא יכול היה לומר זאת טוב יותר: מדובר בהתעשרותם של קבלנים על חשבון הקופה הציבורית!
התקינה לעובדים בשירותי ניקיון הרחובות בירושלים עומדת על כ-120. אך בפועל, מועסקים בין 65 ל-70 עובדים בסך הכל. עליהם מוטלת עבודה בלתי אפשרית, לעיתים בחצי משרה. העובדים החרוצים הם שנאלצים לשאת בנטל הקשה.
העירייה טוענת כי הסיבה להפרטת השירותים היא "תקציבית" – קרי מחסור באמצעים. אך לפתע, במכרז המוצע להפרטה, הציעה העירייה תקן ל-140 עובדים. נשאלת השאלה: איך ייתכן שאין לעירייה תקציב להעסקת 120 בהתאם לתקן, אך יש תקציב לכ-140 עובדים שמשכרם יגבו המעסיקים הפרטיים יותר מ-17%, שהם כמאה אלף שקל בחודש? כיצד יכולה העירייה לטעון שמהלך ההפרטה היקר הזה, במסגרתו יגיע סכום עצום לידי מספר מצומצם של בעלי הון, הוא אינטרס ציבורי?
מהלך ההפרטה עלול לייקר את הוצאות העירייה בסעיף זה פי 4. אולי כדאי לשאול את חברו של בונפיל, איש הימין וראש העיר משה ליאון, שיו"ר ההסתדרות תמך בו ואף סייע להיבחרו, למי הוא מתכוון להעניק את המכרז?
במחאה נגד ההפרטה וסכנת הפיטורים הממשית הנשקפת לאלפי עובדי ענף התברואה, הפגינו עובדי הטיאוט בשבוע שעבר (28.10) בכיכר ספרא מול בניין העירייה, ואנחנו – פעילי חד"ש ומק"י בירושלים – הצטרפנו אליהם. על המחאה תצפתו מפקחי ניקיון, מהלך שנועד להטיל אימה על העובדים המשתתפים בהפגנה.
המשתתפים טענו בפנינו כי קיבלו איומים ונאמר להם מפורשות שלא להשתתף בהפגנה, שמא יפוטרו. מדובר בעובדים קשי יום המועסקים בחצי משרה, אשר חלקם נאלצים לקבץ נדבות לאחר יום העבודה, שביקשו לזעוק נגד העוול האיום. חיזקנו אותם בנוכחותנו ובסיוע אקטיב זכויות העובדים של חד"ש. בזכות ההפגנה, הנושא עלה לדיון במועצת העיר ואף בהנהגת ההסתדרות הארצית.
ירושלים היא אכן עיר מלוכלכת מאוד, אך לא בגלל עובדי הטיאוט, כי אם בגלל שחיתות ניהולית שפשתה במנגנוני העירייה המנצלים את העובדים. ירושלים זקוקה לצמצום משמעותי בהיקף הפסולת המיוצרת, אך הפחתה זו מנוגדת לאינטרס של מפריטי שירותי התברואה. העסקה קבלנית איננה פתרון: העיר רק תהיה מלוכלכת יותר ומוצפת בפסולת.
תושבי העיר זקוקים למערכת תברואה ציבורית חזקה, אשר מכבדת את עובדיה ופועלת לסביבה עירונית בת קיימא. בניגוד לטענת בונפיל, שירותי ניקיון מופרטים כבר קיימים בעיר מזה שנים, במזרח ירושלים הכבושה. המציאות מראה כי המצב התברואתי בה הוא קטסטרופלי, ותושבי מזרח העיר מטילים את האשמה לכך באופן בלעדי על הקבלנים המנסים למקסם את רווחיהם על חשבון רווחת הציבור והעובדים. כיום, העירייה ממיינת את תקני העובדים כך שמרביתם מועסקים במערב העיר, ומנצלת את חוסר היכולת החוקית של עובדי התברואה בעירייה, שמרביתם ממזרח ירושלים הכבושה, להתאגד עצמאית. חד"ש ירושלים תפעל יחד עם העובדים ותצרף כוחות נוספים כדי למנוע את הגזרה. כולנו נצטרף למחאות הבאות, עד לביטול ההפרטה.
אורן פלד
