עובדי הכור הגרעיני בדימונה פנו אתמול (חמישי) לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בדרישה להורות על ביטול הצווים לשעת חירום שהוציאה נגדם ממשלת הימין. ראשיתו של הסכסוך ב-2014, ומקורו בסירובה של המדינה להגיע להסכם קיבוצי חדש עם ארגון העובדים היציג של המדענים בוועדה לאנרגיה אטומית (וא"א) ובקריה למחקר גרעיני (קמ"ג). הצווים הוצאו לאחר שהעובדים נקטו בצעדים ארגוניים כדי לקדם את המו"מ.
"התקנות הותקנו משיקולים זרים ומטעמים לא עניינים", נכתב בפנייה לבית הדין. "הן הוצאו בניגוד לחקיקה ולפסיקה, פוגעות בזכויות יסוד חוקתיות ומהוות פגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה בזכותם היסודית של העובדים להתארגן ולהגן על זכויותיהם". בית הדין לעבודה התבקש "להורות על ביטול התקנות וכי העובדים לא יהיו מחויבים לציית להם".
עו"ד אריאל שמר, המייצג את העובדים, מסר כי "הוצאת צווים לשעת חירום צריכה להישמר למקרים מיוחדים שבמיוחדים, בהם קיימת סכנה קיומית למדינה. במקרה הזה – הממשלה עושה מעקף לא מוסרי כאשר בתי המשפט מוציאים נגדה צווים והיא משתמשת בכוחה הנדיר למקרה שלא אליו התכוון המחוקק. זהו מעשה חמור ביותר מצד הממשלה, הפוגע בדמוקרטיה בישראל".
על כך העיר עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח "הממשלה אישרה התקנת תקנות חירום, שמאפשרות לוועדה לאנרגיה אטומית להוציא צווי ריתוק נגד העובדים השובתים בכור בדימונה. הידיעה הזאת החזירה אותי כמעט 20 שנה אחורה, לעתירה שהגשנו ב-1999 נגד ההכרזה על מצב חירום. הכנסת הכריזה על מצב חירום בישראל בסמוך לאחר הקמת המדינה, ומאז ההכרזה בתוקף, והיא מוארכת מדי שנה. קיימים חוקים שתוקפם מותנה בהכרזה על מצב חירום, ושאפשר להפעילם רק בהתקיים מצב כזה. חוקים אלה – שלרבים מהם אין שום קשר לענייני ביטחון – מאפשרים להטיל הגבלות קשות על חופש הביטוי, ולפגוע בחופש ההתאגדות, בזכות הקניין ועוד. בעקבות עתירתנו לבטל את ההכרזה על מצב החירום החל משרד המשפטים לקדם את תיקוני החקיקה הדרושים, שיאפשרו את ביטולו של מצב החירום. למרות שהמלאכה התקדמה בעצלתיים החליט בג"ץ לפני כחמש שנים שהעתירה מיצתה את עצמה ודחה את העתירה, תוך שהוא ממליץ לממשלה להשלים את החסר. בינתיים ממשיכה ההכרזה לעמוד בעינה".
לדברי עו"ד יקיר ההכרזה מקנה לרשות המבצעת סמכויות, אשר מוקנות ברגיל לרשות המחוקקת בלבד, ובהן הסמכות להתקין תקנות שעת חירום שיכולות לגבור על חקיקה של הכנסת. "מתן סמכות חקיקה בידי הממשלה שלא במצב חירום אמיתי אינו הולם משטר דמוקרטי; הוא יכול להיות סביר רק כאשר המדינה נמצאת במצב חירום אמיתי, ביטחוני או אחר, המונע באופן פיזי את הגישה לכנסת ואת יכולתה לחוקק חוקים", הדגיש.
"בעבר השימוש הנפוץ ביותר בהכרזה על מצב חירום היה התקנת תקנות שעת חירום שאיפשרו לשבור שביתה ולהוציא צווי ריתוק. השימוש בפרקטיקה זו הצטמצם מאד בשנים האחרונות, אבל השבוע שוב ננקט צעד לא דמוקרטי זה. הממשלה, כמו כל מעסיק, רשאית לפנות לבית הדין לעבודה ולבקש צו מניעה נגד שביתה – בשל כך שהיא לא חוקית או אם קיים צורך לשמור על אינטרסים חיוניים או לדאוג להפעלת שירותים חיוניים. במקום זאת היא החליטה לפגוע בזכויות העובדים תוך שימוש לרעה בסמכות החריגה שהוקנתה לה כדי לטפל במצבי חירום לאומיים", הוסיף.
