השבוע פורסם כי רשת קופי בין נמכרה לאיש העסקים דני ורנר. לפי התבטאויותיו של אחד מהבעלים שחתמו על העסקה, מתברר שהמכירה נובעת מקשיים שהרשת נקלעה אליהם.

את האחריות על הקשיים מטיל אותו בעלים, שהעדיף להישאר אנונימי, על התאגדות העובדים ברשת. העובדה שהעובדים החליטו להקים ועד כדי להגן על זכויותיהם היא מה שגרם בעיניו להידרדרות הכלכלית של הרשת. הטענות האלה מופרכות מיסודן ומתעלמות מהמשבר העולמי, שהוא המקור להפסדים העיקריים של הרשת.

הבעיה העיקרית עם הטענות כלפי ועד עובדי קופי בין היא תפישת העולם הכלכלית-חברתית העולה מהן. לפי תפישה זו, חוקי העבודה הם בגדר המלצה בלבד, וכך גם זכויות העובדים. מבחינתו של אותו בעלים, הבעיה היא לא שהרשת הפרה את החוק דרך קבע ולוקחת לכיסה את הטיפים שקיבלו העובדים, אלא שהעובדים נאבקו נגד הפרת החוק הזו. מבחינתו לא הייתה כל בעיה עם העובדה שההנהלה פעלה בניגוד לחוק כשפיטרה עובד בשל הקמת ועד עובדים, אלא רק עם העובדה שההסתדרות ופעילי תנועות הנוער עמדו לצדו והביעו סולידריות.

לבסוף נאלצה קופי בין להיכנע להחלטת בית המשפט ולמאבק הציבורי. היא פתחה במשא ומתן עם ועד העובדים, שהסתיים בהסכם קיבוצי שמעגן את זכויותיהם של כל עובדי הרשת בהתאם לחוקי העבודה. בחישוב קר של רווח והפסד, הבעלים וההנהלה נהגו בחוסר היגיון משווע. הרווח שהייתה עשויה הרשת להפיק אילו הייתה ממשיכה לקחת את הטיפים של העובדים ולא לשלם על שעות נוספות בניגוד לחוק הוא קטן לאין שיעור מההפסדים שאותם ספגה כתוצאה מהמאבק שאליו הוביל חוסר המוכנות של ההנהלה לדיאלוג עם העובדים. בכך הם יכולים להאשים רק את עצמם, ולא את העובדים.

למקרה זה משמעות לכלל החברה הישראלית. בתקופה הקרובה יצוצו דוברים רבים שיטענו שאם רק נוותר על הזכויות שלנו, המשבר יתפוגג. מנכ"לים שגזרו קופון בימי הצמיחה יטענו שפיטורי עובדים הם הפתרון היחידי להצלת המשק. משקיעים שהתמכרו להימורים בבורסה ידרשו מהציבור "לגלות אחריות" ולהסכים לקיצוץ בתקציבים החברתיים. פוליטיקאים נהנתנים ידרשו מאתנו "להדק את החגורה" – שם קוד להגדלת הפערים החברתיים.

דווקא עכשיו אנחנו זקוקים יותר מתמיד לוועדי עובדים ולאיגודים מקצועיים חזקים. דווקא עכשיו אנחנו זקוקים להתאגדות עובדים שתגן על הזכויות שלנו ותמנע הפרה של חוקי העבודה. דווקא עכשיו אנחנו צריכים להביע סולידריות עם עובדים הנאבקים על זכויותיהם. דווקא עכשיו אנחנו צריכים לחשוב היטב אם האנשים שנבחר לכנסת שמים על סדר יומם את זכויות העובדים ואת העניין החברתי.