מרכז עדאלה פנה לשרת המשפטים, איילת שקד, ליו"ר וועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ ניסן סלומינסקי וליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בבקשה כי יתנגדו להצעת החוק אשר מסמיכה מפקד מחוז במשטרה ישראל לקבוע תנאים להעברת גופתו של מי "שנהרג בקשר עם ביצוע מעשה טרור", כהגדרת החוק. התנאים המפרטים בהצעת החוק הם אופי עריכת הלוויה, מסלולה, שעת הלוויה ועוד. מפקד המחוז אף מוסמך להורות למשפחה להפקיד ערבות כספית במטרה שיפעלו לקיום ההלוויה באופן מסוים. בנוסף, הצעת החוק מסמיכה את מפכ"ל המשטרה לעכב את העברת הגופה עד שימולאו התנאים שהוצבו לצורך העברתה.
צעירים פלסטינים נושאים את גופתו של המפגין מוחמד אבו–גאנם לקראת הלווייתו לאחר ההפגנות שנערכו באבו–טור ב21 ביולי 2017. הצעירים מיהרו להוציא את הגופה מבית החולים לפני שמשטרת ישראל תנסה לחטוף אותה (צילום: אקטיבסטילס)
בפניית עדאלה נטען כי "ההצעה אינה חוקתית בהיותה פוגעת בזכויות היסוד של המת ובני משפחתו ללא תכלית ראויה ובאופן לא מידתי. ראשית, ההצעה פוגעת בכבוד המת ובכבוד בני משפחתו, שכן היא מונעת מהם קבורת יקירם בצורה מהירה, ראויה ומכבדת לפי כללי הדת והמסורת הרלוונטיים."
באשר לתכליתה של הצעת החוק נכתב בפניית עדאלה כי תכליתה המוצהרת אינה ראויה ותכליתה האמיתית היא ענישתית ואינה ראויה: "תכלית הצעת החקיקה איננה ראויה. שכן באם התכלית האובייקטיבית של הצעת החוק היא מניעת הסתה או פגיעה בביטחון הציבור על–ידי משתתפי הלוויה הרי שהכלי המתאים לטיפול בעניין זה הוא הדין הפלילי הרגיל ולא הטלת אחריות מנהלית על משפחות ההרוגים. בנוסף, היא פוגעת בכבוד בני המשפחה ובאוטונומיה שלהם, שכן היא מחזיקה בהם כ-'בני ערובה' ומשתמשת בהם כאמצעי להשגת תכלית מסוימת בניגוד לעיקרון המשפטי הבסיסי לפיו אין האדם אחראי אלא למעשיו שלו. התכלית האמיתית מאחורי הצעת החוק הינה ענישתית. לא אחת הצהירו אנשי הביטחון על תכלית זו בפני כלי התקשורת החל מסוף 2015 ובמהלך שנת 2016. תכלית זו איננה ראויה אף היא."
