אחרי לילה במעצר בבקו״ם, גזר אתמול (שלישי) הצבא עשרים ימי מחבוש על סרבנית המצפון הדס טל, אותם היא תרצה בכלא 6. מתקן הכליאה הצבאי שליד עתלית מחכה לה סרבנית כיבוש נוספת, נועה גור גולן, שריצתה כבר יותר מ-20 ימים בכלא. כך נמסר מרשת "מסרבות".

הסרבנית הדס טל (צילום: מסרבות)

לקראת ההגעה לבקו"ם, בו הפגינו ידידים וחברים המתנגדים לכיבוש, כתבה טל "הבוקר אני מגיעה יחד עם משפחתי וחבריי ללשכת הגיוס בתל השומר, ומודיעה לצבא שאני מסרבת להתגייס. לא משקרת לקב"ן, לא משחדת פסיכיאטר – הולכת עם האמת שלי במופגן ובגלוי, ועל כך גם משלמת מחיר. אין מחיר לחופש. בשני המובנים. הבחירה בסירוב שכולל גם ישיבה בכלא, ששולל ממני את החופש, לא הייתה פשוטה. אף נערה בת 18 לא מאחלת לעצמה להתחיל את חייה העצמאיים שלאחר התיכון במאסר בכלא צבאי, שיכול גם להימשך חודשים רבים. אי הוודאות גם היא מרתיעה".

"מצד שני, אני לרגע לא שוכחת את המטרה. אני לרגע לא שוכחת שהאלטרנטיבה שהמדינה מותירה לי היא התגייסות לצבא שמיישם מדיניות של כיבוש עם אחר כבר למעלה מחמישים שנה, צבא שמיישם מדיניות ממשלתית ששוללת את החופש של הפלסטינים. ששוללת מהם זכויות אזרח. מדיניות שבסופו של דבר לא מאפשרת בטחון ורווחה לשני הצדדים. אני לרגע לא שוכחת שגיוס הוא לא מעשה ניטרלי. למעשה, אם חושבים על זה, גיוס הוא אף יותר פוליטי מסירוב, אך אנו גדלים עם ה'עובדה' שהצבא פועל לפי האינטרסים שלנו, שהם גם איכשהו מנותקים לחלוטין מפוליטיקה. זהו לא המצב".

עוד הדגישה "בימים האחרונים אני מקבלת המון הודעות, כתגובות על פרסום ההצהרה שלי ובפרטי, ובהן מילים חמות, מרגשות ומחזקות. ביניהן גם סיפורים אישיים. אנשים שהיו רוצים לסרב, אך מנסיבות כאלה ואחרות מצאו את דרכם החוצה בדרכים שקטות יותר. אנשים שאחרי השירות הצבאי שלהם הגיעו לתובנות שלי ובמבט לאחור מתחרטים כי לא סירבו. אנשים שהיו חלק ממעגל האלימות והיום נאבקים נגדו. פלסטינים וישראלים שוחרי שלום שהתרגשו לראות כי הם לא לבד. זה מזכיר לי את התגובות הרבות שקיבלתי בתגובה להצהרה, המזלזלות ביכולת שלי בגילי להחזיק דעות וביקורת. אם אני צעירה מדי בשביל להביע דעה ולבקר את המדינה, הכיצד אני בוגרת מספיק בשביל לשאת נשק? הכיצד נערות ונערים בני 18, בני גילי, בוגרים מספיק בשביל לקחת חלק במדיניות הכיבוש? בוגרים מספיק בשביל להחליט החלטות מוסריות קשות, אותן נאלצים חיילים לעשות במהלך שירותם? בוגרים מספיק בשביל להיות חיילים, אך לא מספיק בשביל לחשוב ולהביע דעה. גם אם אינכם מסכימים עם דעותיי, כיצד אתם יוצאים נגד עצם הביקורת? עצם הדעה? הזוי בעיניי".