מדיניות "הנבוט הגדול" של ממשל טראמפ מתיימרת להחזיר אלינו, במאה ה-21, את דיפלומטיית ספינות התותחים של המעצמות הקולוניאליסטיות במאה ה-19. "הנבוט הגדול" הוא ביטוי שטבע נשיא ארה"ב, טדי רוזוולט, כשהסביר את מדיניות החוץ שלו בתחילת המאה הקודמת. כשאמר "בדברי נועם ועם נבוט ביד – רק כך נתקדם", הוא התכוון ליחס ארה"ב לחצרה האחורית, אמריקה הלטינית.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ רואה בעצמו ממשיכו של רוזוולט. בשבועות האחרונים הוא משלב נבוט גדול יחד עם ספינות תותחים, ספינות טילים ונושאות מטוסים.
טראמפ שיגר ארמדה קטנה למפרץ הפרסי "בעקבות האיומים של איראן". באיזה איומים מדובר? לטראמפ מבטל ההסכם וליועציו פתרונים. ספינות מלחמה אמריקאיות נצפו בשבוע שעבר גם מפטרלות שוב ושוב סמוך למים הטריטוריאליים של סין, בים סין הדרומי, ולעתים גם בתחום הימי הסיני.
עוד החליט טראמפ על הטלת סנקציות כלכליות נוספות על משטר האייתולות באיראן. אבל לא רק על איראן הוטלו סנקציות כלכליות. גם קובה, ונצואלה ויריבתה הכלכלית הגדולה של ארה"ב בעולם, סין, "זכו" בסנקציות כלכליות. כזכור, טראמפ הכריז כבר לפני כשנה מלחמת סחר נגד סין. הוא דבק במדיניותו להטיל עוד ועוד מכסים על הייבוא מהמעצמה האסיאתית.
בייג'ינג האשימה ביום שני את ארה"ב בחוסר הבנה של האינטרסים של שני הצדדים וב"המעטה בערכו של כוח הסיבולת" שיש לה כלפיה. זאת, על רקע דבריו של הנשיא טראמפ, שהזהיר כי על סין לפעול להתקדמות במשא ומתן בעניין הסחר עוד בקדנציה הנוכחית שלו בבית הלבן.
"זו שגיאה להאמין שבאמצעות שימוש בנבוט הגדול, תגרום ארה"ב לסין לוותר על אינטרסים כלכליים בסיסיים", נכתב במאמר המערכת של העיתון "גלובל טיימס" הרואה אור באנגלית בבייג'ינג בהוצאת מפלגת השלטון הקומוניסטית.
עוד החליט טראמפ על העמקת הסנקציות הכלכליות על קובה, חרף היחסים הדיפלומטים שחודשו בין המדינות לפני כהונתו. כמו כן, הוטלו סנקציות נוספות על ונצואלה – לרבות סנקציות לגבי ייצוא הנפט ורכישת מוצרי יסוד עבור אוכלוסייתה. זאת, לאחר שכשל ניסיון ההפיכה הצבאית של האופוזיציה הימנית, שנתמכה בידי ארצות–הברית.
בקצרה: טראמפ יורה לכל הכיוונים; וזאת עוד טרם פרסומה של "עסקת המאה" שמטרתה להנציח את הכיבוש קבור את שאיפתו של העם הערבי–הפלסטיני להקמת מדינה ריבונית ועצמאית בצדה של מדינת ישראל.
למרות הדמיון בין הבריונות הרצחנית של רוזוולט לבין מדיניותו הנפסדת של טראמפ, ארה"ב כעת אינה מעצמה אימפריאליסטית עולה, אלא דווקא מעצמה בשקיעה. היא מנסה לשמור על מקומה בכלכלה העולמית הקפיטליסטית באמצעות עוצמה צבאית, שאין דומה לה, ובאמצעות הטלת חרמות וסנקציות.
אלא שבינתיים הגירעון של ארה"ב בסחר עם סין מעמיק והולך; שגרירות ונצואלה בוושינגטון נותרה מאוישת בתומכי ממשלתה הסוציאליסטית; קובה עומדת איתנה; והעם הפלסטיני מתאחד סביב התנגדותו ל"עסקת המאה". "לא לעולם חוסן", נכתב במקורות.
