סיפוח הבקעה כבר החל: עדות של פעילת שמאל המלווה רועים פלסטינים

בנימין נתניהו הכריז על תאריך לסיפוח – "החלת הריבונות" כפי שהוא מכנה אותו: ה-1 ביולי הקרוב. אולם סיפוח הבקעה כבר החל, ואפילו מזמן. מזה כמה שנים אני מתנדבת בבקעת הירדן שתחת כיבוש ישראלי יחד עם עשרות פעילים, החברים בין היתר בתעאיוש וברבנים לזכויות אדם. אנו מסייעים לקהילות הפלסטיניות באזור ומלווים רועים עליהם מאיימים מדי יום מתנחלים או חיילים.

מהביקורים התכופים בבקעה, בייחוד בצפונה, ניתן לקבוע שהסיפוח החל כבר לפני שנים. חמדנותם של המתנחלים, החפצים בגירוש התושבים הפלסטינים, אינה יודעת שובע. לכן לא התפלאתי לקרוא את הידיעה שפורסמה השבוע ב"הארץ" (31.5), לפיה רוב שטחי הגדה שישראל דרשה לפנות מתושבים בשנים האחרונות הם בבקעה.

עם צווי פינוי או בלעדיהם, המתנחלים בבקעת הירדן עושים כבתוך שלהם. בצפון הבקעה, למשל, המקום בו עיקר פעילותי, מתמודדים התושבים הפלסטינים עם תושבי התנחלות ותיקה בשם "רותם" וגרורותיה.

רותם הוקמה בשנות ה-80 כהיאחזות נח"ל על אדמות העיירה טובאס, שנרשמו בתקופת הכיבוש הירדני כאדמות מדינה והופקעו בידי ישראל לטובת ההתנחלות: כ-1,600 דונם.

ב-2001 אוזרחה ההיאחזות וכיום חיים במקום כ-200 מתנחלים, המגדירים את ההתנחלות כ"חילוניתדתיתאקולוגית". כך מתארים את עצמם המתנחלים באתר המועצה האזורית: "הישוב חרת על דגלו את נושא דוהקיום בצוותא של דתיים וחילונים וחיים בשלום עם הסביבה, על ידי פיתוח נושאים אקולוגיים. האתגר אינו פשוט, אבל מתוך ההתמודדות נבנית ההשתפרות ונבנה בהדרגה מודל, שאנו מקווים כי ישמש גם במקומות אחרים בישראל."

תושבי ההתנחלות רותם אינם מתגוררים בישראל – לפחות לא בגבולותיה הנוכחיים. במרוצת הביקורים עשינו הכרות עם רכז הביטחון השוטף הצבאי (רבש"ץ) של ההתנחלות: דידי עמוסי – "החי בשלום עם הסביבה". הרבש"צים בהתנחלויות מקבלים את נשקם, ציודם, סמכויותיהם ושכרם מהצבא. יצוין כי בעת מילוי תפקידם הם כפופים לדין הצבאי לכל דבר ועניין.

לפני משבר הקורונה, ב-14 בפברואר, הגיעו שני פעילי שלום ללוות רועים פלסטינים מקהילת אל פראסייה במרעה. במכתב שכתב לאלוף פיקוד המרכז תיאר עו"ד איתי מק את מה שקרה במפגש בין עמוסי, הפעילים, הרועים הפלסטינים והעדר שלהם.

באותו יום דרדר הרשב"ץ את רכבו לעבר העדר "תוך שהוא צופר ומכוון את רכבו אל ריכוז הצאן כדי להבהיל ולפזר אותו. אחד הפעילים "מיהר לכיוון הטנדר תוך שהוא צועק 'עצור', 'תפסיק', 'מה אתה עושה' ועוד קריאות ברוח זו". הטנדר עצר כאשר הפעיל הגיע אליו וטען בפני עמוסי, שהוא אינו רשאי לנהוג כך באלימות כלפי העדר והרועים.

בתגובה הניף עמוסי את ידו ופגע בפנים של הפעיל. מכה זו העיפה את משקפי הפעיל ממקומם. מיד עקר עמוסי את מכשיר הטלפון הנייד מתוך ידיו של הפעיל, שדרש שיחזיר אותו. בתגובה זרק עמוסי את המכשיר למרחק.

בעקבות התלונה של תעאיוש, שלחה הפרקליטות הצבאית לפני שבועיים מכתב תשובה לעו"ד מק ובו נכתב, כי הרבש"ץ עמוסי ננזף וכי "במידה ותקרית כזו תישנה, הצבא ישקול את ביטול מינויו באופן זמני או קבוע". אך עמוסי עדיין איתנו – למרבה הצער, אם כי לא למרבה ההפתעה.

חשוב להדגיש שהרבש"ץ עמוסי מחזיק עדר כבשים גדול בבעלותו, כך שגירוש פלסטינים מאזורים סביב ההתנחלות, הוא עבורו לא רק "עניין ביטחוני", אלא מן הסתם גם עניין כלכלי משתלם. עמוסי "עושה לביתו" יחד עם מילוי תפקידו "הביטחוני". עוד מקרה של אהבה לתפקיד ששכרה בצידה. לצבא, מסתבר, אין בעיה להמשיך להעסיק אותו.

וזה לא הכל: עמוסי, הרבש"ץ של רותם, גר בבית לא חוקי שהמינהל האזרחי הוציא נגדו צו הריסה כבר בשנת 2015. למה צו הריסה? הבית נבנה בשטח שעל פי התב"ע שאושרה במקום רק בשנת 2016, מיועד ל"תיירות חקלאית". את המשכורת מושך עמוסי מהצבא, ועם הכסף שהוא מרוויח בשירותו בצבא הוא בונה בית בלתיחוקי (שהצבא אמור להרוס), ובזמנו הפנוי הוא עושה שימוש בסמכות הצבאית שהעניק לו הכיבוש הישראלי כדי לדאוג להכנסה "מהצד".

תושבי ההתנחלות רותם כתבו: "כחלק מחזון הקהילה האקולוגית ישנה שאיפה לאפשר לתושבים לעסוק, במידת האפשר, בתחומי מקצועם בתוך תחומי הישוב או בסמוך אליו". אכן, הרבש"ץ עמוסי הוא בהחלט אחד מאלה, העוסקים במקצועו בתחומי היישוב ובייחוד סמוך אליו.

מיקי פישר

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב