ח"כ נפתלי בנט נבחר הלילה (ראשון) לראש הממשלה של מדינת ישראל. זאת, לאחר שבהצבעה על כינונה של הממשלה קיבלה רוב של 60 חברי כנסת. סיעת חד"ש הצביעה נגד ממשלת הימין החדשה של בנט ובעד החלפת יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין (הליכוד) בח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הנמנה עם חברי הקואליציה החדשה. רע"מ התפלצה: כל סיעה הצביע בעד ממשלת בנט אך ח"כ סעיד אלחרומי לא השתתף בהצבעה.
ראש הממשלה החדש, נפתלי בנט, הערב בעת נאומו במליאת הכנסת (צילום: הכנסת)
לקראת ההצבעה פרסמו המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) והחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) הודעה משותפת תחת הכותרת "ממשלת בנט תמשיך את מדיניות נתניהו".
מק"י וחד"ש מדגישות שקווי היסוד של הממשלה החדשה בראשות בנט ושליטת הימין בכל מוקדי הכוח ובמשרדי האוצר, הפנים, המשפטים, הנגב והגליל והשיכון – מעידים על היותה ממשלת ימין במדיניותה, באופן שאינו שונה מהותית מממשלות נתניהו.
הממשלה תמשיך במדיניות קבירת הסוגיה הפלסטינית, הגברת ההתנחלויות בשטחים הכבושים, ובמיוחד בירושלים המזרחית, והסיפוח בשטחי סי. זו ממשלה שאינה יכולה להתקדם ולו צעד אחד בכיוון של שלום צודק, המבוסס על סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל.
זו ממשלה שתמשיך להתכחש לזכויות הציבור הערבי בישראל, כמיעוט לאומי יליד, וכחלק מאזרחי המדינה. היא תמשיך במדיניות חנק היישובים הערבים, הריסת בתים והפקעת אדמות – כפי שאמר רה"מ בנט בעצמו, שהמדיניות בנגב היא ריכוז כמה שיותר ערבים על כמה שפחות אדמה. זהו אותו הקו של "תכנית פראוור" הידועה לשמצה, שנגדה יצא הציבור הערבי בנגב בהמוניו.
זו ממשלה שתמשיך להכפיף את מערכת המשפט לרשות המבצעת, למנות שופטים ימניים, ולכרסם בשארית המרחב הדמוקרטי בישראל. ממשלה של גזירות כלכליות שאת עיקר מחירן ישלמו השכבות העניות והמוחלשות.
הפלת נתניהו והרחקתו מהשלטון, בשל הסכנות הגדולות והישירות ובשל רקורד הגזענות והסתת הדמים שלו, היא יעד חשוב ומטרה שלמענה נאבקנו מאז עלייתו לשלטון בשנת 1996, ומאז חזרתו לשלטון בשנת 2009. למק"י ולחד"ש – ולשותפותיהן ברשימה המשותפת – היה תפקיד עקבי ומהותי בזעזוע שלטון נתניהו, במיוחד בארבע מערכות הבחירות האחרונות, ובשלב ההמלצות. אלא שהיפטרות מנתניהו אינה מצדיקה תמיכה בממשלה שממשיכה ואף מנציחה את מדיניותו של נתניהו בסוגיות הליבה.
הצטרפותה של התנועה האסלאמית הדרומית (באמצעות רע"מ) לקואליציה הזו, ברף הפוליטי הזה שמקבע את מעמדם הנחות של האזרחים הערבים, היא צעד אחורה במאבק הציבור הערבי להשגת זכויותיו הלאומיות והאזרחיות. זה ניסיון להחזיר את הציבור הערבי לעידן הממשל הצבאי, שבו נשענו ממשלות מפא"י על סיעות ערביות. הניסיון מלמד כי פוליטיקה כזו – באמצעות מפלגות ערביות החוברות לשלטון או חברי כנסת ערבים במפלגות השלטון – לא הביאה להישגים אמיתיים.
ההסכמים הקואליציוניים אינם כוללים כל בשורה איכותית לציבור הערבי – במיוחד בנושא הדיור והקרקעות – מעבר למה שכבר השיגה הרשימה המשותפת בשנים האחרונות. זכויות הציבור הערבי אינן נתונות לסחר מכר תמורת תקציבים – אלה הן זכויות של אזרחים ולא פירורים של נתינים. עוד מתברר שלרע"ם אין כל בעיה להיות חלק מממשלה שמדברת על זכויות להט"ב – התירוץ שבעקבותיו עזבו את הרשימה המשותפת – קל וחומר לגבי נכונות לתמוך בממשלת נתניהו ולזחול לסמוטריץ', בן גביר, דרוקמן ורביבו. הסתלקותו של נתניהו אין משמעותה הסתלקותה של מדיניות נתניהו, שרוב קברניטי הממשלה היו עוזריו ותלמידיו. לכן מק"י וחד"ש קוראות לכל הכוחות היהודים והערבים שנאבקים נגד הכיבוש והגזענות להדק את השורות ולהגביר את אחדות המאבק מול מדיניות זו, לפי נתניהו ואחריו.
סרטון – ח"כ עופר כסיף מסביר את עמדותיה של חד"ש ברשימה המשותפת לקראת אישור ממשלת בנט-לפיד:
