ראש הממשלה בנימין נתניהו הקדיש אמש (שלישי) את נאומו המקוון בעצרת הכללית של האו"ם כדי לספר שארגון חיזבאללה הלבנוני מחזיק מחסן טילים סודי בשכונת ג'נאח בביירות. נתניהו יכול היה להקדיש את נאומו למאבק בקורונה או לקידום השלום. תחת זאת, הוא ציין כי הטילים (האמיתיים או המדומיינים) מוחזקים כמה מטרים מחברת גז ומתחנת דלק במקום.
נתניהו קרא לתושבי השכונה לפעול נגד חיזבאללה, ואמר לתושבי לבנון: "ישראל לא מתכוונת להזיק לכם, אבל איראן כן. איראן וחיזבאללה שמות בכוונה אתכם ואת משפחותיכם בסכנה גדולה". אך נתניהו לא שכח לקבוע ביהירות שלישראל שמורה "הזכות למכה ראשונה" כדי לסכל את ייצור הטילים. הוא לא התייחס לשאלה המתבקשת: ומי ייתן את "המכה השנייה"? ומה מחירה בחיי אדם?
במילים אחרות, נתניהו המואשם בפלילים, הממתין לתחילת משפטו, מאיים בפתיחת מלחמה נגד לבנון העלולה לגבות אלפי קורבנות משני צדי הגבול. פרשנים בעיתונות הממסדית ראו בדברי נתניהו "אזהרה לאיראן ולחיזבאללה". לא כך הדבר: זו אזהרה לישראל – בעת שממשלתו הימנית של נתניהו מתגלה בשיא אפסיותה, ומספר מתי המגיפה וחוליה הקשים גדל מדי יום.
המסר של נתניהו, ששודר בכל ערוצי הטלוויזיה בסרטון המלווה בתרגום לעברית, הוא ברור: ברצותי, מלחמה תפרוץ בכל רגע. בד בבד הוא מנסה בכל כוחו לפגוע בזכויות הדמוקרטיות – ובראש ובראשונה בזכות להפגין (ר' ידיעות בעמ' 3 ו-10 בגיליון השבוע של "זו הדרך").
אין מקריות בדבריו של ראש ממשלת הימין ובמעשיו: הוא מחפש כל אמצעי, חוקי או בלתי חוקי, כדי לבצר את שלטונו הרעוע. המחאות שנערכו בימים האחרונים ברחבי הארץ, בייחוד סביב משכן הכנסת, מוכיחות שציבור גדול אינו מוכן לקבל את ההפחדות מבית היוצר של נתניהו. ציבור זה מפגין, תוך הקפדת על כללי הזהירות המתבקשים בעקבות הפנדמיה.
כך יצאו בשבוע האחרון רבבות לרחובות, לגשרים ולצמתים. שלטי המוחים רבים ומגוונים, אך המסר אחיד וברור: דורשים את התפטרותו של נתניהו. פעילות ופעילי חד"ש ומק"י הם חלק בלתי נפרד מהמחאות, ועל כך מעידים הדגלים האדומים המתנופפים ברוח בכל הפגנה. לכל ברור שחרף המגבלות החדשות שהטילה ממשלת נתניהו, המחאות לא יפסקו.
