"אני בסך הכל רוצה להגן על החברות הישראליות" – אמר שר החוץ בממשלת המעבר הימנית, ישראל כץ, בריאיון ששודר ברשת ב'. השר הגיב לפרסום "הרשימה השחורה" של העסקים הישראלים והזרים הפועלים בהתנחלויות בשטחים הכבושים: הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן. את הרשימה פרסמה נציבת זכויות האדם של האו"ם ונשיאת צ'ילה לשעבר, מישל בצל'ט, בשבוע שעבר (12.2). לפי האו"ם, "זוהו 112 עסקים שיש תשתית ראייתית כי יש להם קשרים להתנחלויות. 94 מהם ממוקמים בישראל, 18 – בשש מדינות אחרות".

לזכותו של כץ אפשר לזקוף דבר אחד – תגובתו הייתה כנה. כץ חשף כי תפקידו האמיתי הוא הגנה על האינטרסים של הקפיטליסטים הישראלים. זאת, בניגוד לנציגי המתנחלים, לראש הממשלה ולשאר שריו, שבתגובותיהם לביקורת נדרשו פעמים רבות למילה "אנטישמיות".

המחנה הציוני כולו, מעוצמה יהודית הגזענית ועד העבודה–גשר–מרצ, יצא מכליו כדי לגנות מה שעבור פעילי שלום ישראלים רבים (מזה שנים!) הוא מעשה שבשגרה: לחשוף את קשרי ההון–שלטון–כיבוש. הגדיל לעשות יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, שאמר "זהו יום שחור לזכויות אדם" (?). החרה–החזיק אחריו יו"ר העבודה–גשר–מרצ, ח"כ עמיר פרץ, אשר ציין כי חשיפת הרשימה היא "מיותרת ומקוממת". עוד הדגיש פרץ שיפעל לביטול את ההחלטה (איך? יישלח כוחות קומנדו?) "על מנת לשמור על כלכלת ישראל איתנה ועל מקומות העבודה של הישראלים". אפשר להבין את תגובותיהם של הרמטכ"ל לשעבר גנץ ושל שר הביטחון בדימוס פרץ – שנים רבות עמלו שניהם כדי לשמור על האינטרסים של הקפיטליסטים הישראלים בשטחים הכבושים.

הכיבוש לא לגיטימי

תגובתו של ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת) הייתה מוחצת: "לא משנה כמה יטייל נתניהו בעולם ועם אילו מנהיגים יצטלם, האמת הייתה ונותרה פשוטה: הכיבוש לא היה לגיטימי, איננו לגיטימי ולעולם לא יהיה לגיטימי. ההתנחלויות סותרות את הדין הבינלאומי, ויש לפנותן – גם לפי החלטת מועצת הביטחון מדצמבר 2016".

"הרשימה השחורה" פורסמה אחרי שורת דחיות, ולמרות לחץ כבד שהפעיל הממשל האמריקאי על מנת לדחות את פרסומה. נציגי ממשלת הימין בישראל יחד עם חברי קונגרס רפובליקנים ודמוקרטים בארה"ב לחצו על בצ'לט בנושא, וחלקם גם פנה למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. האמריקאים העבירו לבצ'לט מסרים לפיהם "ארצות הברית תנקוט צעדים חריפים נגד נציבות האו"ם, אם תפורסם הרשימה".

במארס אשתקד הודיעה בצ'לט ברגע האחרון על דחייה בת כמה חודשים בפרסום "הרשימה השחורה", זאת בעקבות הלחץ מארצות הברית ומישראל. בחודשים שקדמו לפרסום קיבלו חברות ישראליות רבות העושות הון מהכיבוש הודעה ממשרד הנציבה, לפיה הרשימה עומדת להתפרסם – בהן גם חברת הכבלים הישראלית "הוט". כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות", מנכ"לית "הוט", טל גרנות–גולדשטיין, פנתה אז במכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו ולמנכ"ל משרד החוץ יובל רותם. וכך כתבה: "אנו סבורים כי קיים אינטרס לאומי ראשון במעלה למנוע את פרסום הרשימה, אשר עלולה לחשוף את החברות הישראליות להליכים משפטיים ולגרום לבריחת השקעות ממדינת ישראל". בין החברות הישראליות שקיבלו פנייה ממשרד הנציבה בנוגע לאפשרות הכללתן ב"רשימה השחורה": שלושת הבנקים הגדולים – הפועלים, לאומי ודיסקונט; בנק ירושלים, בזק, בזק בינלאומי, קוקה קולה, אפריקה ישראל, טבע, קונצרן אי.די.בי, אגד, סופרבוס, נטפים, אלביט מערכות, אהבה, דור אלון, אמישראגז, מאפיות אנג'ל, אריסון השקעות, אשדר, כלל תעשיות, קפה קפה, סלקום, הוט, דניה סיבוס, אלקטרה, התעשייה האווירית, מטריקס מערכות, מוטורולה, נשר, פרטנר, פז, רמי לוי, רימקס, שיכון בינוי, שופרסל, סונול, תרימה ועוד.

אך הרשימה היא רק קצה הקרחון של העסקים שעושים הקפיטליסטים הישראלים והזרים מהמשך הכיבוש והמלחמה – לא רק מהשקעותיהם בהתנחלויות. מרשימת האו"ם נעדרות כל התעשיות הביטחוניות, הקבלנים, ספקי הציוד לצבא, ספסרי אישורי העבודה לפועלים הפלסטינים, בעלי ההון באזורי התעשייה שליד ההתנחלויות ועוד, ועוד.

הנשיא החדש של ארגון המעסיקים הגדול בישראל, התאחדות התעשיינים, הוא רון תומר – בעליה של תרימה. לנשיא התעשיינים לשעבר (כיהן לסירוגין בין 2005 ל-2019), שרגא ברוש, יש מפעלים בשטחים הכבושים.

שתיקת מרצ

החלטת האו"ם לפרסם "רשימה שחורה" של עסקים הפועלים בהתנחלויות גררה תגובות מכל קצות הקשת הפוליטית, אך קולה של מפלגה אחת נאלם. מרצ, המתנגדת לסיפוח ורבים מחבריה תומכים בחרם צרכני על תוצרת ההתנחלויות, לא פרסמה כל הצהרה בנושא.

מרצ הותירה את הבמה ליו"ר רשימת העבודה־גשר־מרצ, ח"כ עמיר פרץ, אשר נמנע בעקביות מביקורת על מדיניות ישראל בשטחים הכבושים, וכבר הספיק להצהיר שמפלגתו מתנגדת לחרמות. גורמים במרצ אמרו ל"הארץ", כי נוסח ההודעה של פרץ עוררה בהם "אי נוחות", אך על רקע קמפיין הבחירות הם העדיפו להימנע מהתבטאות פומבית בנושא.

ח"כ אילן גילאון (מרצ) אמר כי אינו תומך בחרם: "ההתנגדות הגדולה שלי להתנחלויות ברורה, אך אני באופן אישי לא מאמין גדול בחרמות ולא בטוח שהרשימה הזו מקדמת אותנו במאבק שלנו לסיום הכיבוש". גילאון לא בטוח שהרשימה תסיים את הכיבוש, אך מה שכבר בטוח הוא שמרצ, במסגרת הקומבינה עם העבודה, סיימה את מאבקה נגד הכיבוש.

לא ממש התגעגענו למערך של העבודה ומפ"ם שפעל בין 1969 ל-1984, אבל הנה הוא שב אלינו עם אותה מדיניות של תמיכה בכיבוש ובהתנחלויות. איך כתב מרקס באחד ממאמריו? "ההיסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים: קודם כטרגדיה ואחר כך כפארסה".

אפרים דוידי

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב