נפטר תום היידן – ממנהיגי תנועת ההתנגדות בארה"ב למלחמת וייטנאם

תום היידן, ממובילי תנועת ההתנגדות בארה"ב למלחמת וייטנאם, נפטר ביום ראשון האחרון בגיל 76. רעייתו, השחקנית והסופרת הקנדית ברברה וויליאמס, אמרה כי היידן מת בבית החולים האוניברסיטאי בסנטה מוניקה שבקליפורניה, אחרי שהיה חולה תקופה ממושכת בעקבות שבץ שעבר בשנה שעברה. כך מסרה אתמול (שני) סוכנות הידיעות הקובנית "פרנסה לטינה".

2016-10-25_193838

תום היידן (באפור) בהפגנת איגוד האחים ואחיות למען הכבדת המסים על המוסדות הפיננסיים, שיקגו, 2012 (צילום: פרנסה לטינה)

ב-1960, כשהיה סטודנט באוניברסיטת מישיגן, היה היידן מראשי קבוצת "סטודנטים למען חברה דמוקרטית" ואחד ממנסחי "הצהרת פורט הורון", מסמך פורץ דרך שעדיין מעניק השראה לתנועות אנטי-ממסדיות. לאחר מכן התגייס, יחד עם חבריו, למאבק במלחמת וייטנאם ולהוצאת החיילים האמריקאים מהודו-סין. ב-1965 הוא ביקר לראשונה בצפון וייטנאם ושנתיים אחר כך שב להאנוי והתבקש על ידי מנהיגי צפון וייטנאם להשיב לארה"ב שלושה שבויי מלחמה.

ב-1968 סייע לארגן את ההפגנות האנטי-מלחמתיות הגדולות בזמן הוועידה הדמוקרטית בשיקגו, שפוזרו באלימות רבה על ידי המשטרה והסתיימו במשפט של "שביעיית שיקגו". היידן היה אחד משבעת הנאשמים והורשע יחד עם עוד שלושה נאשמים בהסתה לאלימות. הרשעתם בוטלה אחרי ערעור. על ימי ההפגנות והמעורבות הפוליטית בשנות השישים כתב היידן בספרו "איחוד" מ-1988: "לעיתים נדירות, אם בכלל, יש בהיסטוריה האמריקנית דור אידיאליסטי שחווה טראומות רבות כל כך כמו אלו שחיו בין 1960 ל-1968". בביקורת של "ניו יורק טיימס" על הספר נכתב כי היידן הוא "הדמות הגדולה ביותר של תנועת הסטודנטים בשנות השישים". ב-1973 נישא היידן לשחקנית ג'יין פונדה, שהייתה ידועה גם כן בפעילותה נגד המעורבות האמריקנית בוייטנאם. בסוף שנות השבעים נכנס לפוליטיקה באגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית ונבחר ב-1982 למחוקק מטעמה במדינת קליפורניה. ב-1992 נבחר לסנאט של קליפורניה. באותן שנים התמקד היידן באג'נדה כלכלית, חברתית וסביבתית. היידן פרש מהפוליטיקה ב-1994 אחרי תבוסה בבחירות לראשות העיר לוס אנג'לס. בשנות ה-2000 פעל נגד כיבוש עיראק ואפגניסטן על ידי ארה"ב. כמו כן, הוא הביע תמיכה במאבק העם הפלסטיני להקמת מדינה עצמאית בשטחים שכבשה ישראל ביוני 1967. יצוין שבמשך עשורים פעל היידן נגד החרם האמריקאי על קובה. היידן כתב וערך 19 ספרים, ביניהם ספרים נגד האמברגו האמריקאית על קובה ונגד המעורבות של ארצו בעיראק ובאפגניסטן.