הסוציולוג המרקסיסטי האמריקאי הנודע עמנואל ולרשטיין נפטר בסוף השבוע האחרון. הוא היה בן 88 במותו. ולרשטיין נולד בניו יורק ולמד עד לתואר השלישי באוניברסיטת קולומביה בה הוא הרצה עד 1971 ולאחר מכן לימד באוניברסיטאות מקגיל הקנדית ובינגהאמטון האמריקאית, בה כיהן כפרופסור ויו"ר מכון פרנאן ברודל עד לפרישתו בשנת 1999. מאז ועד מותו היה עמית מחקר בכיר באוניברסיטת ייל. במשך שני העשורים האחרונים הוא גם פעל במסגרת הפורום החברתי העולמי שנאבק נגד הגלובליזציה הקפיטליסטית.
הסוציולוג המרקסיסטי האמריקאי הנודע עמנואל ולרשטיין (צילום: מורנינג סטאר)
ולרשטיין, החל את מחקריו במדינות אפריקה שהשתחררו מהעול הקולוניאלי האירופי ובמהרה עסק במערכת הקפיטליסטית העולמית. ספרו "המערכת העולמית בת זמננו", שפרסם בשלושה כרכים בין 1974 ל-1989 עוסק כולו בניתוח המערכת הקפיטליסטית הגלובלית מנקודת מבט מרקסיסטית, תוך שימוש בכלים התיאורטיים של ההיסטוריון הצרפתי פרנאן ברודל (1985-1902) ממייסדי האסכולה ההיסטורית הכלכלית-חברתית.
ולרשטיין מיקם את מקורותיה של המערכת העולמית הנוכחית עם התפתחות הקפיטליזם המוקדם באירופה במאה ה-16. השינוי בדרכי הצבר ההון באנגליה ובצרפת, הניע תהליך של התרחבות הדרגתית, שתוצאתו היא קיומה של רשת או מערכת עולמית כלכלית אחת בלבד. תקופה מרכזית בתהליך זה היא האימפריאליזם שהביא את כל חלקי כדור הארץ תחת השליטה הקפיטליסטית האירופית.
עם זאת, המערכת הכלכלית העולמית רחוקה מלהיות אחידה במובנים תרבותיים, כלכליים ופוליטיים – היא מאופיינת בהבדלים יסודיים בהתפתחות תרבותית ובצבירת כוח פוליטי והון. בניגוד לתפיסה החיובית של התאוריות של המודרניזציה והקפיטליזם, ולרשטיין לא ראה בהבדלים אלה שאריות של משטרים קודמים או אי-סדירויות שיכולים להיעלם, ואכן ייעלמו, במהלך הזמן – חלוקה מתמשכת של העולם למרכז, פריפריה וסמי-פריפריה היא תכונה הטבועה במערכת העולמית. אזורים שנותרו עד עתה מחוץ למערכת העולמית נכנסים אליה במעמד של פריפריה.
מאמר מאת עמנואל ולרשטיין שפורסם בגיליון 26 של כתב העת "מטעם":
עוד על ולרשטיין במאמר שפורסם ב"זו הדרך":
