נפטר גדול סופרי טורקיה: ישר כמאל

אמש (מוצ"ש) נפטר באיסטנבול גדול סופרי טורקיה: ישר כמאל, ובשמו המקורי כמאל סאדיקגוצ'לי. ישר כמאל נולד באוקטובר 1923 וחווה ילדות קשה לאחר שאיבד את עינו הימנית בתאונה, בעת שאביו שחט כבש לרגל חג הקרבן, ולאחר שהיה עד לרציחתו של אביו בידי בנו המאומץ יוסוף, בשעת תפילה במסגד, כאשר היה בן 5. עקב מאורע טראומטי זה לקה הילד בדיבורו, והחלים רק בגיל 12 .

ישר כמאל החל את לימודיו היסודיים בבית הספר העממי בכפר בורהאנלי וסיימם בבית הספר הממלכתי בעיירה קדירלי בצד לימודיו בחטיבת הביניים בעיר אדנה עבד במפעל כותנה. לאחר שפרש בשנה האחרונה ללימודיו בחטיבת הביניים הועסק בעבודות שונות: כפקיד פועלי קטיף בחוות כותנה, כעובד בספרייה הציבורית באדנה וכממונה על חווה חקלאית מטעם המכון להגנת הצומח. הוא אף החזיק במשרת מורה מחליף בכפר בהצ'ה. כמו כן עבד בקטיף כותנה, כמפעיל מכונת דיש, כנהג טרקטור וכמנהל עבודה בשדות האורז משרה שהתמיד בה כ-5 שנים, עד הגיעו לגיל 20. בתוך כך התנסה במעצרו הפוליטי הראשון, בעת שהיה בן 17. הוא נעצר "בחשד להפצת תעמולת קומוניסטית" בעת שהמפלגה הקומוניסטית הטורקית פעלה במחרת. לאחר שסיים בשנת 1946 את שירותו הצבאי הגיע לאיסטנבול ועבד בה כפקח בחברת גז. בשנת 1950 נעצר שוב בתואנה שעבר על סעיף 142 שאסר על הפצת תעמולת קומוניסטית, וריצה תקופת מאסר בכלא קוזן. לאחר שנת מאסר הוא שב לאיסטנבול החל לעבוד בעיתון רב התפוצה ג'ומהורייט. כעבור עשור הצטרף למפלגת הפועלים ונבחר לוועד המרכזי וכן כיושב ראש ועדת ההסברה של המפלגה. לאחר שפרש מעבודתו העיתונאית בשנת 1963 הקדיש את כל כולו לחיבור רומנים. בשנת 1967 מנה עם מייסדי שבועון סוציאליסטי. הוא הורשע ונשפט ל-18 חודשי מאסר בשל חיבור בשם "יסודות המרקסיזם" שהתפרסם בכתב העת, אך פסק הדין בוטל בידי בית המשפט העליון לערעורים. הוא הוסיף להיתבע בגין פרסומיו בכתב עת זה. בשנת 1973 השתתף בהקמתו של איגוד הסופרים בטורקיה ובהמשך היה נשיאו. עקב מאמר שפרסם בשבועון הגרמני "דר שפיגל" בגנות דיכויו של המיעוט הכורדי בידי המשטר, עמד ישר כמאל לדין בבית המשפט לביטחון לאומי באיסטנבול, ונידון ל-20 חודשי מאסר. לבסוף נדחה ריצוי עונשו.

מגיל צעיר גילה ישר כמאל עניין הספרות העממית הוא למד לנגן בסאז והחל לשיר שירי עם ולספר מעשיות גבורה, ואף ניהל דיאלוגים בשירה עם משוררים בני המקום. כבר כתלמיד בית הספר היסודי החל לכתוב שירים. ספרו הראשון של כמאל, קובץ חיבורים עממיים בשם "קינות" ראה אור בשנת 1943. עם הצטרפותו לעיתון ג'ומהורייט החל להשתמש בשם העט "ישר כמאל". בעת ההיא החל להתפרסם בזכות סדרה של כתבות, אשר נתנו ביטוי למצוקותיהם הכלכליות והחברתיות של תושבי אנטליה.

הרומן הראשון "ממד הרזה" (שפורסם בעברית בשנת 2009, בהוצאת ידיעות ספרים), שהתפרסם אף הוא בעיתון כרומן בהמשכים בשנות ה-50, הפך אותו לאחד הסופרים הידועים בארצו. ברומן "ממד הרזה" גולל הסופר את עלילותיו של הגיבור ההופך לשודד דרכים ויוצא להרים בבקשו להשתחרר מאימת בעלי הקרקעות, ומתח בה בעת ביקורת על העיוותים במבנה החברתי הפיאודלי למחצה. הרומן מתאר את מאבקו של ממד הרזה בבעלי הקרקעות למען תושביו העניים של חבל צ'וקורובה, ומשרטט ברוחב יריעה את הרפתקאותיו, את סכסוכו עם גביר מקומי, בעליהן של אדמות חמישה כפרים ואת התקוממותו נגדו. לבסוף מחלק ממד הרזה את הקרקעות לבעליהן האמיתיים, דהיינו, לתושבי הכפרים, ואף הורג את הגביר. הוא נסוג להרים, והופך אגב היעלמו לדמות אגדית. ממד הרזה הוא, במילותיו של הסופר עצמו, סיפורו של "אדם שחש כי היה מוכרח". הרומן עורר הדים רבים עם פרסומו, וניכר בו כי מחברו ביקש לחבר סיפור רומנטי בעל נופך מודרני, בהישענו על מעשיות מסורתיות ועל נושאים ומוטיבים אפיים.

בספרו "קופסת הפח", שהתפרסם בשנת 1967 גולל ישר כמאל את סיפורו הטרגי של קאימקאם (מושל מוחז) צעיר וחדור אידאלים הנאבק בבעלים של שדות אורז בחבל צ'וקורובה, וחובר אגב כך לכפריים. בספרו זה נתן הסופר ביטוי ל"כוח מאבקו של איש הרוח". הרומן עובד למחזה בשתי מערכות.

ספרו "הרוח מן המישור" (שפורסם ב-1960 ותורגם לעברית ב-1985 על ידי הוצאת ספרית פועלים) הוא רומן מתחולל באווירה כמו אפית, וכתוב בשפה ההולמת את צביונו. בהמשך כתב ישר עשרות סיפורים, רומנים, מסות ואף בספרי ילדים. ישר כמאל היה נשוי לטילדה סררו, בת למשפחה יהודית-ספרדית שהגיעה לאיסטנבול עם גירוש יהודי ספרד ב-1492. טילדה כמאל אף תרגמה אחדים מספריו לאנגלית. היא נפטרה ב-2001.

2015-03-01_203858

ישר כמאל (צילום ארכיון: הומניטה)

בשנת 1997 גזר בית משפט בטורקיה שנת מאסר על כמאל, שהיה אז מבכירי בסופריה. בעוון מאמר שפרסם בעיתון המצדד בזכותם של הכורדים להגדרה עצמית. ישר כמאל המנוח נמנה עם אחרוני סופרי דור הריאליזם הסוציאליסטי בספרות הטורקית, שינק את רוב השראתו מברית המועצות: רוב רובם של חבריו שילמו על נאמנותם לקומוניזם ולמאבק המעמדי בגלות או במאסר; כגון המשורר הלאומי של טורקיה נזים חיכמת שגלה למוסקווה ומת שם ויצירתו נאסרה להפצה, והאמן אבידין דינו, שמצא לו מולדת שנייה בפאריס.

עוד על הספר "ממד הרזה":

http://www.haaretz.co.il/literature/1.1201620