נעמת: 'קשירת הקיצוץ בפנסיות לגיל הפרישה לנשים – שיסוי אוכלוסיות מוחלשות זו בזו'

ארגון הנשים של ההסתדרות, נעמת, פנה לחברי ועדת הכספים בדרישה למנוע את הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות המתוכנן לצאת לפועל החודש. עמדת הארגון שהוגשה לחברי ועדת הכספים לקראת הדיון בנושא שהתקיים היום (רביעי) מבקרת בחריפות את הנחות היסוד של המהלך, לפיהן העיכוב באישור העלאת גיל הפרישה לנשים על ידי הכנסת צריך להוביל לפגיעה בציבור הגמלאים. הארגון מדגיש ש"אין להיכנע לניסיון לשסות שתי אוכלוסיות מוחלשות זו בזו ולניסיון לפגוע בסולידריות של ציבור העובדים והעובדות, אלא יש לבחון את נושא העלאת גיל הפרישה לנשים באופן אחראי ומידתי". לפי עמדת הארגון, היא כי אין לעשות שימוש בציבור הגמלאים בקרנות הוותיקות כ"בני ערובה" בניסיון לאלץ את הכנסת להעלות את גיל הפרישה לנשים. עיקרי המסמך פורסמו הבוקר באתר "דבר" ההסתדרותי.

2019-06-05_193618

חגית פאר, היו"רית הנכנסת של נעמת שנבחרה בכינוס חגיגי ב-30 באפריל האחרון (צילום: נעמת)

הרקע לדיון הוא הקיצוץ ב1.2% מהפנסיה למי שחבר בקרנות הוותיקות, החלטה של הממונה הקודמת על רשות שוק ההון והביטוח דורית סלינגר. הקיצוץ נדחה בשנה, וכאמור אמור להיכנס לתוקף בחודש הקרוב. האוצר ובתוכו רשות שוק ההון קשרו בין אי העלאת גיל הפרישה לנשים ולגרעון של הקרנות הוותיקות.

חוק גיל פרישה משנת 2004 ,קבע שגיל הפרישה יועלה בהדרגה: לגברים מ-65 ל-67 ולנשים גיל הפרישה הראשון מ-60 ל-62. עוד נקבע שנושא גיל הפרישה של נשים ייבחן שוב בשנת 2011, אז החליטו לא להעלות. ושבשנת 2017 יחליטו לאחר דיונים של ועדה ציבורית בנושא. ב-2016 המליצה ועדה חדשה שמינה משרד האוצר על העלאת גיל הפרישה לנשים. שר האוצר כחלון סירב לתת כל המלצה בעניין. בד בבד תוקנו חוק גיל פרישה וחוק הביטוח הלאומי, באופן שאיחד את גיל הפרישה לנשים בשני החוקים ונקבע, שאין להעלות את גיל הפרישה לנשים באופן אוטומטי.

בשנה שעברה הציעה ועדת הכספים הצעת חוק מטעמה להעלאת גיל הפרישה לנשים, שמטרתה לאפשר את העלאת גיל הפרישה, באופן מדורג, תוך ניסיון לצמצם את הפגיעה החמורה בנשים, בפרט כאלה המצויות במגזרים מוחלשים – נשים שנפלטו משוק העבודה לפני גיל הפרישה ובנשים במקצועות שוחקים, הצעת החוק לא עברה בשל התנגדות האוצר.

ביוני 2018 קבעה רשות שוק ההון במשרד האוצר שיש להפחית את זכויות העמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות. המהלך הוסבר כנובע מהעובדה שגיל הפרישה לנשים לא עלה מ-62 ל-64 ,לאחר שהניסיונות ליישם מהלך זה נדחו כמה פעמים מאז 2012, בעקבות כך צפוי הקיצוץ. לדעת נעמת החלטת הממונה היא ניסיון לשסות זו בזו שתי אוכלוסיות מוחלשות, ואין ולא צריך להיות קשר בין איהעלאת גיל הפרישה לכלל הנשים בישראל לבין הקיצוץ בזכויות הפנסיה שצברו העמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות.

על פי נייר העמדה של נעמת, "ההחלטה מציבה שתי אוכלוסיות מוחלשות זו מול זו ומביאה לפגיעה בסולידריות ביניהן. ההחלטה מנסה 'לקנוס' קבוצה אחת על איהפגיעה הכלכלית בקבוצה האחרת, כאילו האינטרסים של שתי הקבוצות מנוגדים ומתנגשים זה בזה. לטעמנו, החלטת משרד האוצר לקצץ בזכויות העמיתים היא לא יותר מאשר ניסיון 'לאלץ את הכנסת בדלת האחורית' להעלות את גיל הפרישה לנשים מדיניות שיושמה בחלקה, אך לא הושלמה, בשל ההתנגדות אליה, שנבעה מהחשש לפגיעה חמורה בנשים המבוגרות בישראל, ללא תכנית מובנית, שהמדינה מסרבת להתחייב אליה ולשאת בעלויותיה – זאת על חשבון זכויות שצברו גמלאים רבים בשנות עבודתם".

נעמת מתנגדות לצעדים שמשרד האוצר מנסה לקדם: העלאת גיל הפרישה ללא צעדים משלימים משמעותיים או קיצוץ קצבאות הפנסיה בקרנות הוותיקות. על פי נעמת, העלאת גיל הפרישה הוא לכאורה, צעד שוויוני שמצמצם את הפער בין גברים לנשים מבחינת גיל הפרישה שלהם. בפועל, זכותן של נשים לפרוש בגיל מוקדם יותר היא פיצוי על החסמים המגדריים שמובנים בעולם העבודה, במיוחד בגילאים המבוגרים.

נשים רבות נפלטות או לא נמצאות בשוק העבודה לפני הגעתן לגיל פרישהכבר בגילאים54-45, שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה עומד על כ-78% והוא נמוך משמעותית מזה של גברים באותה קבוצת גיל כ-89%. בגילאים 62-59, 40% מהנשים אינן עובדות. במצב הזה, העלאת גיל הפרישה דנה נשים רבות להיות במצב כלכלי קשה, ללא כל מקורות הכנסה – לא מעבודה, לא מפנסיה, ולא מקצבת זקנה שנים רבות. לכן, על פי נעמת,  העלאת גיל הפרישה תרחיב משמעותית את המצוקה הכלכלית והעוני בקרב הנשים המבוגרות. בנסיבות אלה, העלאת גיל הפרישה רק תעמיק את האפליה נגדן, ולא תתקן אותה.

טענה נוספת של נעמת נגד העלאת גיל הפרישה ללא צעדים משלימים היא שנשים רבות עובדות במקצועות שוחקים – אחיות, מורות, מטפלות בילדים, מטפלות בסיעוד, קופאיות, עובדותניקיון ומטבח. נשים, יותר מגברים, מגיעות לגיל הפרישה הרשמי אחרי עשרות שנות עבודה בתפקידים ובמקצועות מעוטיהכנסה שהשחיקה בהם גבוהה, חלקן דרך חברות כחאדם. העלאת גיל הפרישה תפגע בנשים אלה, פיזית ונפשית, באופן חמור.

בנוסף על פי נייר העמדה, דחיית גיל הפרישה לנשים דוחה גם את הזכאות שלהן לקצבת זקנה – כיום, נשים זכאיות לקצבת זקנה מותנת במבחן הכנסה, בהגיען לגיל הפרישה הראשון – 62. העלאת גיל הפרישה תעלה את גיל הזכאות המותנית לקבלת קצבת זקנה, והיא תפגע בין השאר בנשים שנפלטו משוק העבודה לפני גיל פרישה, בנשים שעובדות בגיל המבוגר תמורת הכנסה נמוכהממוצעת, ובנשים גרושות ואלמנות שזכאיות לקצבת זקנה ללא מבחן הכנסה. נשים אלה יצטרכו לחכות תקופה ארוכה נוספת עד גיל הפרישה הרשמי כדי לקבל את קצבת הזקנה שמגיעה להן היום בגיל 62 .

בנעמת מדגישים שהטענה לפיה העלאת גיל הפרישה תגדיל את שיעור הנשים המבוגרות העובדות אינה רלוונטית. זאת מאחר שלנשים ממילא קיימת כבר כיום הזכות להמשיך לעבוד עד גיל 67. לכן, העלאת גיל הפרישה לא מרחיבה את הזכות הקיימת להן כבר עכשיו  לעבוד עד גיל מבוגר, אלא רק פוגעת בזכויות של נשים שלא מצליחות לשרוד בשוק העבודה בגילאים המבוגרים.

בנעמ"ת מציינות כי "הקיצוץ הרוחבי הצפוי החל מיוני 2019 ,שבמסגרתו יופחתו ב-1.2% מקצבאות הפנסיה בקרנות הוותיקות, צפוי לפגוע מידית בהכנסות ובזכויות שצברו כ-236 אלף גמלאים בקרנות אלה. כ-100 אלף מבוטחים נוספים בקרנות אלה צפויים להיפגע מהפחתה בקצבת הפנסיה העתידית שלהם."