הבחירות לנשיאות שהתקיימו באיראן (16.5), בצד ביקורו של טראמפ בסעודיה, במפרציות ובישראל, הן החדשות הפוליטיות העיקריות במזה"ת השבוע. שני האירועים קשורים: איראן היא מעצמה אזורית חשובה ויש לה השפעה קריטית על הנעשה באפגניסטאן, בתימן, במפרציות, בעיראק, בסוריה, בלבנון ועל חמאס. איראן גם משפיעה באופן משמעותי על החלטות אסטרטגיות בישראל.
חסן רוחאני (צילום: סארשומר)
סעודיה, המפרציות וישראל מנסות לרתום את טראמפ למעורבות אגרסיבית יותר נגד איראן ולצמצום השפעתה באזור. התפתחות יחסי ארה"ב ואיראן, לא רק באיראן אלא בעיקר בסוריה, בתימן, בעיראק ובלבנון יקבעו את פני המזרח התיכון בשנים הקרובות. במקביל, מידת הנכונות שתראה איראן להשתלב בסדר איורי עם ארה"ב ועם מעצמות אזוריות אחרות – תשפיע על המשך הסנקציות הכלכליות שהטיל עליה המערב לפני הסכם הגרעין (2015) ושלא בוטלו עדיין כליל. הסרת הסנקציות שעוד נותרו תשפיע על קצב הצמיחה הכלכלית של איראן ועל יכולתה לטפל בעוני הרב ובאבטלה המעיקים על אוכלוסייתה הגדלה, שמונה עתה כ-80 מיליון. מדיניות החוץ והביטחון של איראן והיתכנות רפורמות סוציו–כלכליות בתוכה שלובות, לכן, זו בזו.
דמוקרטיה תיאוקרטית
המשטר באיראן מבוסס על שיטה דואלית, הכלאה של תאוקרטיה עם יסודות דמוקרטיים. למרות שהתהליך הפוליטי מפוקח מלמעלה, הוא יוצר, בכל זאת, דינמיקה פוליטית ערה ותוססת המוציאה אנשים לרחובות ולקלפיות, כי האלטרנטיבות בבחירה הן משמעותיות. בראש המדינה עומד, למשך כל חייו, "המנהיג העליון" (חמנאי ולפניו חומייני) שהוא מנהיג שיעי דתי שלו כפופים הכוחות המזוינים. המנהיג העליון נבחר ע"י "מועצת המומחים״.
בראש הממשלה עומד הנשיא הכפוף ל"מנהיג העליון" ונבחר בידי העם ל-4 שנים. נשיא יכול להיבחר רק לשתי קדנציות. המועמדים לנשיאות, כמו גם המועמדים לבחירות לפרלמנט (המג'ליס), חייבים לקבל הכשר של "מועצת שומרי החוקה" (12 חכמי דת ומשפטנים). שיטה זו מעניקה לחוגים השמרניים וטו. על הנשיא להיבחר בלמעלה מ-50% מהקולות ויתכן סבב שני. לבחירות העכשוויות לנשיאות אושרו 6 מתוך 1,636 מועמדים ממפלגות שונות. שני מועמדים הסירו מועמדותם במשך המירוץ. השיעור הגבוה של פסילת מועמדים משקף מאבק כוחות פנים–ממסדי עצום לפני הבחירות. הבחירות ב-16 במאי היו גם למערכת המוניציפלית, כאשר ברוב המועצות זוכים השמרנים אך בטהרן, העיר בת 9 מיליון תושבים, הכוחות מאוזנים. כ-55 מיליון נשים וגברים הם בעלי זכות הצבעה. בבחירות מוצאים ביטוי גם אינטרסים בין דוריים, מעמדיים, אזוריים, אתניים, שבטיים ומקומיים. המיוחד במבנה מורכב כזה הוא שיש בו מוקדי השפעה וכוח כלכלי שונים המתחרים זה בזה. המאבק העיקרי התנהל בין שני מחנות: ה"עקרוניים" (שמרנים) בראשות איברהים ראיסי (57) שהיה התובע הכללי ו"הרפורמיסטים" בראשות חסן רוחאני (69) – הנשיא המכהן. שעור ההצבעה בבחירות היה גבוה, כ-75%. רוחאני קיבל 58.8% וראיסי 39.4%.
מורשת אובמה – התשובה של טראמפ
המשק האיראני הוא השני בגודלו במזה"ת (אחרי סעודיה) והוא משק מעורב: פרטי, ציבורי וממשלתי. מקור ההכנסה העיקרי של איראן – הנפט והגז – הם בידי הממשלה. התערבות הממשלה היא בעיקר בסבסוד מוצרים ובחלוקת אמצעים והכנסה. מקום מיוחד תופסים ארגוני צדקה שהם סקטור כלכלי אוטונומי העוסק ביצור חקלאי ותעשייתי, בבנקאות ובשירותים.
ראיסי, המועמד שהפסיד, עומד בראש קרן הצדקה הגדולה ביותר. גם "משמרות המהפכה" (הפאסדראן), הכפופים ישירות למנהיג העליון, שולטים בכשליש מהכלכלה באמצעות טראסטים וסובסידיות. סקטורים אלה סובלים משחיתות ואי–יעילות. בעקבות הסכם הגרעין בין אובמה לרוחאני צומצו הסנקציות. בשנתיים מאז ירד מאוד שיעור האינפלציה ושופר קצב הצמיחה (בעיקר יצוא נפט וגז). אך מצב האבטלה עדיין בכי רע ומשפיע במיוחד על נשים וצעירים. שיעור השתתפות בשוק העבודה נמוך. ראיסי השמרן הפנה את תעמולת הבחירות שלו בעיקר לעניים ותבע כלכלה עצמאית וסגירות תרבותית, בעוד שרוחאני הוא, באופן יחסי, בעד פתיחות תרבותית, השתלבות בשוק העולמי וגיוס השקעות חוץ.
תוצאות הבחירות מסמנות לעולם שאיראן מעוניינת להמשיך במדיניות ההתפתחות תוך הסכמות – אך לא בכל מחיר. ההתערבות האמריקאית הגדלה בחדשים האחרונים בתימן, בירדן, בעיראק, בסוריה, בסומליה, בלוב ובאפגניסטן, כמו גם אימוץ המושג 'טרוריזם' כלפי השפעתה של איראן במזה"ת – אינם מבשרות טובות.
טראמפ המקרטע מפגין תמיכה במדינות שבהן צמח האיסלאם הסלפי, שממנו נוצרו אל קאעידה ודאעש. הסעודים מוכנים לשלם מחיר עתק כדי שאחרים יילחמו בשבילם. טראמפ ,שרק אתמול יצא נגד נאט"ו ואסר על כניסת פליטים מוסלמים לארה"ב, הרכין ראשו לקבלת אות כבוד מהמלך סלמן – מה לא מוכרים עבור בצע כסף. איזו תמונה: הלך הזרזיר אצל העורב!
אבישי ארליך
