הממונה על השכר במשרד האוצר, ערן יעקב, רוצה להפוך פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מאוגוסט 2017, בעניין תשלום עבור ימי עיצומים שבהם נקטו עובדים בנמל אשדוד שלוש שנים קודם לכן. לשם כך הוא עתר השבוע לבג"ץ. בפסק הדין כלל קביעות תקדימיות בעניין תשלום לעובדים הנוקטים שביתה חלקית. לטענת המדינה, ההחלטות שבפסק הדין "מפרות את האיזונים ההכרחיים במסגרת יחסי עבודה במגזר הציבורי".

הממונה על השכר במשרד האוצר, ערן יעקב (צילום: דבר ראשון)

בעתירה לבג"ץ, שהוגשה באמצעות עו"ד דורון יפת מהמחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה, הודגש כי אמצעי מרכזי להתמודדות עם צעדי שביתה הוא אי–תשלום שכר בעת השביתה, וכן תשלום שכר ראוי או חלקי בעת שביתה חלקית, "כאיזון לזכותם של העובדים לממש את זכות השביתה המסורה להם".

באחרונה פסק בית הדין הארצי לעבודה כי המעסיק הציבורי נדרש לפנות לבית הדין טרם תשלום שכר חלקי בעקבות עיצומים של העובדים, ואינו יכול לפעול באופן עצמאי לתשלום שכר חלקי. זאת, גם אם העובדים אינם מבצעים את עבודתם המלאה והסדירה. עוד נקבע כי יש לקיים הידברות עם ארגון העובדים על מנת לנסות להגיע להסכמות בעניין.

במקרה של פנייה לבית הדין, במקום תשלום ברירת המחדל הקבוע בחוק יישוב סכסוכי עבודה, בגובה של 50%  מהשכר הרגיל, יש לדון בגובה השכר הראוי עצמו – הליך שעלול לארוך מספר שנים. חשוב להדגיש כי השאלה שעומדת לדיון אינה תשלום השכר עבור ימי שביתה מלאה, שאותם נהוג בדרך כלל לנקות מהשכר, אלא עבור ימי עיצומים, שלגביהם קשה יותר להחליט כמה שכר ינוכה.

על פי הנהוג כיום, המדינה או המעסיק הציבורי מבצעים מעקב אחר העיצומים והיקפם, ומשלמים לעובדים את השכר הראוי, המשקף למיטב הבנתם את שווי עבודתם במסגרת העיצומים. החלטה זו נתונה למבחן שיפוטי על פי פנייה של עובדים או ארגון יציג לבית הדין לעבודה. הנוהג הזה יצר מצב שבו על אף ברירת המחדל החוקית, ניתן היה לשלם יותר או פחות, כל פעם על פי שיקול הדעת של המעסיק שבחן את מידת הפגיעה. עם זאת, ההחלטות היו לא פעם שרירותיות, ולא התקבלו על ידי ועדי העובדים – שטענו תמיד נגד חיוב ימי העיצומים. הממונה על השכר כבר נחל הצלחה גדולה בביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, כאשר פנה לבג"ץ בנושא זכות השביתה של עובדי חברת החשמל.