הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה השבוע דיון מעקב בנושא בינוי מעונות יום לגיל הרך. בהמשך לדיונים קודמים שקיימה הוועדה בנושא, ביקשה יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) לבחון את התקדמות הליכי הבנייה ואישורי ההפעלה של מעונות יום חדשים לגיל הרך ברחבי הארץ, זאת לאחר שהתברר בעבר שבשנים האחרונות החלו לפעול מעונות בודדים בלבד, על אף שהוקצו לנושא מאות מיליוני שקל בשנה. בפרט, ביקשה יו"ר הוועדה לברר האם ישנה התקדמות בהסרת חסמי הבנייה למעונות יום לאוכלוסייה הערבית, בה ניתן כיום פתרון לפחות מ-30% מהילדים עד גיל 3, זאת במסגרת המאמצים להעלאת אחוז תעסוקת הנשים בחברה הערבית.
תקציב הבינוי למעונות יום ב-2017 וב-2018 עמד על 350 מיליון שקל בשנה. כך גם התכנון לתקציב 2019. לפחות 25% מהתקציב מיועד לבניית מעונות לאוכלוסייה הערבית, 15% לאוכלוסייה החרדית, ו-15% ליישובים באשכולות 1-4. עם זאת, מניתוח חלוקת התקציבים בשנים האחרונות עולה כי רבים מהתקציבים הייעודיים שצוינו אינם מנוצלים, בין היתר בשל הקושי של הרשויות להתמודד בעצמן עם הליכי התכנון והבינוי. כפתרון לבעיה זו הייתה אמורה לקום במשרד הרווחה מנהלת שתלווה את הרשויות המקומיות בהליכי התכנון והבנייה ותסייע בהסרת חסמים, אולם זו טרם הוקמה. בהתייחסה למצב הנוכחי אמרה ח"כ תומא–סלימאן כי "השיטה בה חולקו עד כה תקציבי הבינוי, לפיה "כל הקודם זוכה" מביאה לכך שמי שמקבל את התקציבים הן הרשויות החזקות ובעלות המשאבים שמסוגלות להתמודד בעצמן ביעילות עם ההליכים הביורוקרטיים".
נציג משרד העבודה והרווחה שהשתתף בדיון, חגי פורגס, אמר כי "ב-2014 פתחנו באופן חד פעמי מסלול ייעודי של תכנון שסייע בהליכים שצריכות לעבור הרשויות טרם הבינוי עצמו. תכלית המסלול הייתה יצירת מלאים, כך שכשיגיע התקציב לבנייה נוכל לעבור ישר לשלב הביצוע. לשמחתנו זה נתן פירות ובשנת 2017 כשהגיע תקציב בינוי חדש הרבה ממנו הלך לאותם מלאים שמסלול הבינוי ייצר". על פי נתונים שהציגה עמותת סיכוי, בשנים 2014-2015 אכן היה שיפור משמעותי באחוז הבקשות שהגישו רשויות מקומיות בחברה הערבית והתקדמו לשלב הבינוי, עד כדי 82% וזאת בזכות הליווי בהליך התכנוני הקודם לו. עוד הכריז פורגס כי "כעת הוחלט שב-2018 נחדש את מסלול התכנון בתקציב של 23 מיליון שקל, כ– 200 אלף שקל לתכנון של כל מעון יום".
מנהל אגף מעונות יום במשרד העבודה והרווחה, אמיר מדינה, הוסיף כי "הקצאת התקציבים לא תהיה כמו בעבר על בסיס כל הקודם זוכה, אלא דיפרנציאלית ועל פי צורך, איפה שיש חסמים אמיתיים. זה אירוע מכונן".
יו"ר הוועדה בירכה על הבשורה ואמרה "לא בכל יום אני שומעת כאן חדשות טובות". עם זאת, ביקשה להבהיר כי ההקצאות הייעודיות לאוכלוסייה הערבית ולאוכלוסיות נוספות מדברות על מינימום הקצאה ועל כן, במידה וכעת יוגשו בקשות תקינות בהיקף העולה על האחוז המוסכם יש לאשרן. לדבריה "במשך שנים התקציבים האלה לא נוצלו כי לא היה ליווי ומענה לרשויות. הפערים והחוסרים הם גדולים מאוד ויש להיענות לצרכים". מדינה השיב כי הביקוש למעונות במגזר הכללי הוא הגבוה ביותר ויש להותיר תקציבי בינוי גם עבורו, שכן ישנן בקשות שממתינות שנים לתקציב. מדינה הסכים עם טענת יו"ר הוועדה לפיה עדיין מדובר בשיטה של "כל הקודם זוכה", אך בחלוקה מגזרית.
בהמשך הדיון עלתה גם סוגיית הנגישות של אפשרויות הרישום המקוונות למעונות היום. ח"כ תומא–סלימאן פנתה שוב לשר העבודה והרווחה, חיים כץ, בבקשה לתרגם את יישומון הרישום לשפה הערבית נענתה בשלילה, שכן "מדובר בתהליך יקר מאוד והנציגים המקצועיים סבורים כי יוטב להקצות את המשאבים לשיפור השירות". נציגי המשרד שנכחו בדיון הסבירו כי אתר האינטרנט בו מתבצע הרישום יתורגם לשפה הערבית בתוך מספר חודשים, לרבות טפסי הרישום, אך אישרו כי אין כרגע תוכנית לתרגום היישומון. בתגובה אמרה יו"ר הוועדה כי "מדובר בתשובה מקוממת. שיפור השירות לאזרח כולל בתוכו בראש ובראשונה פניה לאנשים בשפתם ונכון להיום, השפה הערבית היא עדיין שפה רשמית במדינת ישראל". עוד הוסיפה כי "אם אתם מתרגמים את האתר, שכולל את הטפסים, כל שנותר לתרגם ביישומון הוא הכותרות. אפנה שוב לשר בדרישה לעשות זאת".
