משבר, שביתה כללית ומרד סטודנטים: נשיא ברזיל מאבד גובה

"השביתה הכללית השיגה את מטרותיה: להוכיח ברחובות את עוצמתו של מעמד העובדים ולמחות נגד המדיניות הניאו-ליברלית של הנשיא הימני-הקיצוני ז'איר בולסונרו" – כך מסר לפני שבועיים אדילסון אראוג'ו, מראשי המפלגה הקומוניסטית של ברזיל (PCdoB) ויו"ר הקונפדרציה של העובדים הברזילאים ((CTB.

ב-14 ביוני נערכה ברחבי ברזיל שביתה כללית בת יממה, ששיתקה את הערים המרכזיות במדינה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית. הייתה זו השביתה הכללית הראשונה במדינה מאז עלייתו לשלטון של בולסונרו בתחילת השנה.

השובתים הרבים מחו נגד הרפורמה הניאו-ליברלית בפנסיה שמקדם הנשיא. (רפורמה דומה עד מאוד להפרטת הפנסיה הנהיג שלטון הליכוד בישראל). העובדים הפגינו כמו כן גם נגד קיצוצים בתקציב, נגד הכלכלה המקרטעת ונגד המדיניות הכלכלית והחברתית של הנשיא הפוגעת בעובדים, בגמלאים ובסטודנטים.

בצעד נדיר למדי, חברו לשביתה כל איגודים המקצועיים בברזיל. לפי הערכות נטלו כ-45 מיליון עובדים חלק בשביתות ובהפגנות ביותר מ-80 ערים. מפגינים זועמים חסמו כבישים ושיתקו את התחבורה הציבורית בכמה ערים, בהן ריו דה ז'ניירו וסאו פאולו, שם השתמשה המשטרה בגז מדמיע כדי לפזר את המפגינים ולפתוח את צירי התנועה המרכזיים.

בשונה מארגנטינה, בה נערכו בשנתיים האחרונות חמש שביתות כלליות, אלה אינן תכופות בברזיל. האחרונה שבהן הוכרזה ב-2017 במחאה על הצעות חוק להחלשת חוקי העבודה ולצמצום הגמלאות. לפני כן, לא התקיימה שביתה כללית בברזיל במשך 20 שנה.

לאחרונה אף נערכו הפגנות גדולות של סטודנטים ותלמידי תיכון שמחו נגד הקיצוץ בתקציבי משרד החינוך וההשכלה הגבוהה. לפי הערכות, מיליונים השתתפו באותן מחאות.

במקביל למחאה החברתית והמעמדית הגואה, נחשפה הקנוניה שבעטיה  מצא עצמו הנשיא  לשעבר  ואחד  מראשי האיגודים  המקצועיים, לואיס אינסיו "לולה" דה סילבה, מאחורי סורג ובריח. קבוצת עיתונאים עצמאיים גילתה, שהשופט שהרשיע את לולה בגין "שחיתות", סרג'יו מורו, קיים קשרים הדוקים עם התביעה כדי "להוכיח" את אשמתו.

2019-06-26_200549

בהקלטה שפורסמה, שאל התובע את השופט בשיחה אישית מחוץ לכותלי בית המשפט: "איך ניתן להרשיע את לולה על סמך ידיעה בעיתון לפיה קיבל דירה כדמי שוחד – ללא הוכחות נוספות?". יצוין כי לאחר בחירת בולוסנרו, האחרון מינה את השופט מורו לשר המשפטים בממשלתו.

לולה היה ונותר הנשיא הפופולרי ביותר בברזיל אי פעם, כהונתו נמשכה שתי קדנציות רצופות בין 2003 ל-2011. במהלך משפטו דחה לולה על הסף את האישומים נגדו, ואמר כי מדובר בקנוניה משפטית. לדבריו, הוא הורשע במטרה למנוע את ריצתו לנשיאות מול בולסונרו מהימין הקיצוני. בולסונרו, מצדו, נשבע שלא להעניק חנינה ללולה. אחד ממפקדי הצבא הבכירים התומכים בנשיא אף צוטט באומרו, כי "היינו צריכים להוציא את לולה להרוג מזמן".

כחלק מהמערכה הבינלאומית לשחרור לולה, הגיעה לפריז בשבוע שעבר מנואלה דאבילה (36), שהייתה מועמדת לסגנית נשיאות ברזיל מטעם השמאל בבחירות האחרונות במדינה. להלן שיחתה של דאבילה, מראשי המפלגה הקומוניסטית של ברזיל, עם כתבת העיתון "הומניטה".

 

הימין הקיצוני עלה לשלטון בברזיליה ב-1 בינואר. כיצד את מסכמת את חצי השנה שחלפה?

ברזיל חווה תקופה קשה, מהקשות ביותר שהכירה. לפי האיגודים המקצועיים, בברזיל ישנם כ-14 מיליון מובטלים. איננו רואים את סופו של המשבר הכלכלי. ממדי העוני, העוני המרוד ותמותת הילדים הם מהגבוהים שנרשמו זה עשרות שנים. הממשלה אינה מסוגלת ואינה רוצה לקדם פתרונות לבעיה הבסיסית של העם. ההיפך הוא הנכון. התשובה היחידה שהיא מציעה היא, כהגדרתה, "המוסר הנוצרי": להסתפק במעט, לקוות לטוב, להמתין לחסדי האלוהים. כך, באמצעות הדת, הם סבורים כי ישתיקו את הזעם הגובר נוכח הבעיות החברתיות והכלכליות העמוקות.

במישור הדיפלומטי, הפכה ממשלת בולסונרו גרורה של ממשל טראמפ. היא משרתת בגלוי את האינטרסים של ארה"ב באמריקה הלטינית ובעולם כולו. אף בעניין משבר האקלים, מתיישרת הממשלה לפי עמדותיו של טראמפ.

בולסונרו גם מקדם קיצוץ עמוק בהשכלה הציבורית, בראש ובראשונה באוניברסיטאות, וזאת בעילה של "הידוק החגורה" ושמירה על תקציב המדינה. הממשלה רוצה אף לשנות מן הייסוד את המערכת הפנסיוניות ולהפריט אותה. כמו כן, היא מעוניינת לבטל את חוק שכר המינימום הכלל-ארצי, כדי שבאזורי העוני יהא שכר המינימום נמוך יותר.

 

מרד הסטודנטים לא זכה כמעט לסיקור בעולם…

מדובר בהפגנות הגדולות ביותר במחצית הראשונה של 2019. התנועה להגנה על החינוך הציבורי מאגדת שלוש קבוצות של אזרחים: אלה שתמכו בעבר בבולסונרו, אלה שהצביעו עבורנו ואלה שלא הצביעו עבור הימין או השמאל. השיח השלטוני לפיו "האוניברסיטה הציבורית משרתת את האליטות" לא משכנעת את הציבור, שמוכן לצאת למאבק. ממשלות השמאל עשו רבות כדי להביא לדמוקרטיזציה של ההשכלה הגבוהה: מספר הסטודנטים הוכפל, הוקמו 17 אוניברסיטאות בערי הפריפריה ויותר ממאה מכללות. לכן התגובה לצעדי הצנע של ממשלת הימין הייתה מהירה והמונית. מדובר לרוב בהורים, בתלמידי תיכון ובסטודנטים שהם דור ראשון באקדמיה – המוכנים להיאבק על עתידם.