מאות אלפי המשפחות בעשירון התחתון מוציאות בממוצע 57% מהכנסתן הפנויה על דיור – כלומר על שכר דירה (או משכנתא במידה ומתגוררים בדירה בבעלות) כמו גם על תשלומי ארנונה, חשמל, מים ועוד. כך נמסר ממרכז אדוה.

"במציאות שבה שחיקת השירותים החברתיים מביאה לגידול בהוצאות משקי הבית בתחומים רבים, ביניהם חינוך ובריאות, המשמעות של מצב בו ההוצאה על דיור תופסת חלק גדול כל כך מסך ההוצאות היא מאבק הישרדות מתמיד, מציאות יומיומית של קושי, אי ודאות וחוסר ביטחון", הדגישו.

כמו כן "במציאות שבה כל הוצאה בלתי צפויה, כמו טיפול רפואי דחוף או תשלום הורים עבור פעילות בבית הספר, מפילה עוד יותר מטה. מציאות שבה נדרשת בחירה יומיומית בין אפשרויות שלכל אחת מהן מחיר כבד, ועל חופשה ובילוי מיוחד עם הילדים אפשר רק לחלום.

אלא שמציאות זו אינה נחלתן רק של המשפחות העניות ביותר המשתייכות לעשירון התחתון. גם משקי בית רבים מעשירוני הכנסה גבוהים יותר סובלים מנטל הוצאה גבוה על דיור, המביא לפגיעה ברמת חייהם".

בעולם מקובלת ההנחה כי משק בית הרוצה לשמור על רמת חיים סבירה – חינוך, בריאות, פנאי – צריך להוציא על דיור לא יותר מ– 30% מההכנסה הפנויה שלו. בפועל, משקי בית רבים חורגים מכלל זה: לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2015, 27.8% מכלל משקי הבית בישראל הוציאו על דיור יותר מ–30% מהכנסתם הפנויה.

לדברי אדוה "לשם תיקון מצב זה נדרשת מדיניות דיור המודעת למגבלותיו של 'השוק החופשי' הפועל לא לפי האינטרס הציבורי הרחב, אלא למקסום הרווח של 'כוחות השוק'. מרכיב מרכזי במדיניות דיור כזו הוא הרחבה ושיפור משמעותיים של הדיור הציבורי. האופציה הציבורית תשמש כפתרון דיור זול ואיכותי לכל מי שאין ביכולתם או ברצונם לרכוש דירה, ובו בזמן תשמש גם כגורם ממתן מחירים בשוק השכירות הכללי".

התוכנית לדיור ציבורי אוניברסלי של מרכז אדוה:
http://adva.org/he/adva-publichousing/