הארגון הבינלאומי, משמר זכויות האדם, פרסם לאחרונה דו"ח לפיו הן הרשות הפלסטינית בראשות פתח בגדה המערבית והן רשויות חמאס ברצועת עזה – עוצרות באופן שרירותי מבקרים ומתנגדים לא–אלימים.
מחאה על משבר החשמל במחנה הפליטים ג'באליה בעזה ב-12 בינואר 2017. אחד המפגינים אוחז בשלט עליו נכתב בערבית: "אנחנו רוצים חשמל". באותו יום עצרו כוחות הביטחון של חמאס עשרות ממשתתפי ההפגנות (צילום: מחמוד אבו סלמה)
הרשות הפלסטינית הודתה, כי בין החודשים ינואר 2018 למארס 2019 היא עצרה יותר מ-1,600 בני אדם בגין מחאות לא אלימות, ואילו רשויות חמאס עצרו יותר מ-1,000 בני אדם במהלך ההפגנות הלא–אלימות נגד שלטונן בחודש מארס 2019 לבדו.
לדברי אריק גולדשטיין, סגן מנהל חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון: "המחלוקות המרות בין הרשות הפלסטינית לחמאס קיימות, אך שתיהן שותפות לגישה הדוגלת בריסוק המחאה […] מנהיגים המחזיקים בשלטון כבר יותר מעשור ללא בחירות צריכים, לכל הפחות, להקשיב לביקורת ולא להעניש בעקבותיה".
בפגישה עם עיתונאים באפריל האחרון, ימים ספורים לפני הקמת הממשלה הפלסטינית החדשה, הבטיח מוחמד שתייה, ראש הממשלה הפלסטיני, להגן על חופש הביטוי.
גם רשויות חמאס חזרו והצהירו על מחויבותן לאמנות הבינלאומיות לזכויות האדם. ואולם, לדברי ארגון זכויות האדם, "כדי להפסיק את ההפרות השיטתיות יש לתרגם הצהרות מוכרות אלה למעשים, ולמצות את הדין עם מבצעי ההפרות".
אלפי עצורים מסיבות פוליטיות
הרשות הפלסטינית מסרה, כי ב-2018 ובשלושת החודשים הראשונים של 2019 עצרו כוחות הביטחון שלה 65,415 אזרחים בגדה המערבית. רשויות חמאס מסרו כי באותה תקופה הן עצרו 4,235 מתושבי הרצועה. הרשות הפלסטינית דיווחה על החזקת 1,134 איש במעצר נכון ל-21 באפריל, בעוד שהחמאס החזיק לדבריו ב-1,885 איש נכון ל-23 באפריל.
הרשות הפלסטינית מסרה כי במהלך פרק זמן זה עצרו משטרתה ומנגנון הביטחון המסכל שלה 1,609 בני אדם בגין "העלבת בכיר" ו"חרחור סכסוכים בין פלגים". שני סעיפי אישום אלה מגדירים למעשה התנגדות לא–אלימה כעבירה פלילית.
הרשות אמרה עוד, כי במהלך 2018 הגישו תובעיה אישומים נגד 815 אנשים מתוקף "חוק הפרסומים הדיגיטליים", המגביל פרסומים ברשתות החברתיות. כמו כן, ציינה הרשות כי במהלך אותה תקופה עצרו כוחות הביטחון שלה 752 בני אדם בגין פרסומים בתקשורת המקוונת. לפחות חלק מהמעצרים ומהאישומים הללו היו בגין ביקורת או התנגדות לרשות הפלסטינית או לאנשיה, שבוטאו בדרכים לא אלימות. יצוין שהארגון הבינלאומי תיעד עשרות מעצרים בגלל אותן הסיבות בשנים 2016 ו-2017.
במקרה שאירע בינואר 2019, עצר מנגנון הביטחון המסכל של הרשות הפלסטינית את העיתונאי יוסף פקיה מחברון וחקר אותו על זיקתו הפוליטית ועל פוסט שפרסם בפייסבוק, ובו פירט את כל התפקידים שממלא אחד מבכירי הרשות.
רשויות חמאס מסרו, כי בין החודשים ינואר 2018 למארס 2019 הן העמידו לדין 24 בני אדם בגין העלבת אנשים בהתבסס על פרסומים בתקשורת החברתית, 15 בני אדם בגין "פגיעה באחדות המהפכנית" ו-27 בני אדם בגין "שימוש לרעה בטכנולוגיה".
כל העבירות האלה, המנוסחות בהרחבה, משמשות לענישה בגין התנגדות בלתי–אלימה. לפי חוקרי משמר זכויות האדם, נתונים אלה אינם מייצגים נכונה את מספר המעצרים השרירותיים בפועל, שהוא גבוה יותר. לפי הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם, יותר מ-1,000 בני אדם נעצרו במסגרת ההפגנות שהתקיימו בחודש מארס תחת הכותרת "אנחנו רוצים לחיות".
הנציבות ציינה גם כי קיבלה 455 תלונות מפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה על "עינויים והתעללות" ב-2018 ובשלושת החודשים הראשונים של 2019. 242 מהמקרים – לגבי כוחות הביטחון הפלסטיניים בגדה המערבית ו-213 מקרים – לגבי כוחות חמאס ברצועת עזה.
סיפורו של עאמר בעלושה מעזה
מנגנון "ביטחון הפנים" של רשויות חמאס עצר את עאמר בעלושה, פעיל חברתי ועיתונאי עצמאי בן 27, בבית חברו. זאת, יומיים לאחר ההפגנות הראשונות של "אנחנו רוצים לחיות", שהתקיימו ב-16 במארס ברחבי רצועת עזה.
בשנים 2017 ו-2018 עצרו כוחות הביטחון את בעלושה ארבע פעמים בגין התנגדותו לרשויות חמאס או בגין ביקורת שמתח עליהן. באחת הפעמים הוא הוחזק במעצר במשך 15 יום בשל פוסט שפרסם בפייסבוק ובו שאל את ראשי חמאס: "האם הילדים שלכם ישנים על הרצפה כמו הילדים שלנו?".
בעלושה אמר כי אנשי ביטחון הפנים האשימו אותו בארגון המחאה, טענה אותה הוא מכחיש. הם גם הפנו כלפיו טענה כי הוא נתמך בידי הרשות הפלסטינית. תובעים צבאיים האשימו את בעלושה ב"התנגדות למהפכה" והחזיקו בו תשעה ימים (חלקם בבידוד). הם שחררו אותו רק לקראת הסלמה צבאית עם ישראל. לאחר שהלחימה שככה, הוא הגיע למתקן מנגנון ביטחון הפנים בעיר עזה, והקצינים במקום חייבו אותו לחתום על התחייבות "לציית לחוק" ושחררו אותו מבלי להתייחס כלל לאישומים.
