רקטה הרסה ביום שני האחרון את ביתה של משפחת וולף במושב משמרת. בעקבות פעולה נפשעת זו נפצעו שבעה מבני המשפחה.

על פי ארגוני זכויות אדם בעקבות הפצצות חיל אוויר ביממה האחרונה ברצועת עזה נותרו 13 משפחות ללא קורת גג. בבתים שנהרסו התגוררו 44 ילדים (צילום: מען)

\

בדיוק באותו יום הכריז נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על הכרה אמריקאית בריבונות הישראלית על רמת הגולן שנכבשה ב-1967. צעד זה של הממשל האמריקאי תיאר ראש רשימת חד"ש-תע"ל, ח"כ איימן עודה כך: "אדם שאין לו זכות – נתן מתנה למי שלא מגיע לו" (ר' ע' 8).

כצפוי, ירי הרקטה המיוחס לחמאס, גרר את התגובות השגרתיות: מקריאות ל"חיסולים ממוקדים" נוסח ליברמן (לאיש חיבה מיוחדת לעונש מוות – בייחוד אם זה נגזר ללא משפט) ועד לקריאות "להחריב את עזה", נוסח השר החינוך (!) נפתלי בנט, שהתפאר לא מעט פעמים ש"הרג הרבה ערבים".

אך מדאיגה במיוחד העובדה שכל מפלגות הממסד, הן בקואליציה הימנית והן באופוזיציה, דיברו בקול אחד. בראש "האופוזיציה" המתיישרת לימין עומדת החונטה הצבאית העונה לשם כחול-לבן.

הן כולן מצדדות בהמשך הכיבוש בשטחים (הפלסטיניים והסוריים) ובמצור על עזה; כולן תומכות במדיניות החוץ התוקפנית של נשיא ארה"ב, וכולן דורשות "יד קשה" (ומה בדיוק היה עד עכשיו?) נגד רצועת עזה (עוד בנושא: ר' מאמר בעמ' 4 בגיליון זה). חלקן אף מאגפות את נתניהו אפילו מימין.

קול אחד בלט מול כל מלל הסרק של הימין וה"מרכז". היה זה קולה של חד"ש. בגילוי דעת של חד"ש נכתב, שעות לאחר פגיעת הטיל: "מתקפה רצחנית על עזה הנצורה לא תפתור כלום, אלא רק תחמיר את המשבר ההומניטרי ברצועה, ותוביל לעוד ירי על אזרחים. כל פגיעה באזרחים חפים מפשע היא פסולה מייסודה – במשמרת ובעזה. אין פתרון צבאי לסכסוך, אלא רק פתרון מדיני".

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"