בעבר, עבדתי בלונדון עם פרופסור יהודי חרדי. הוא נהג לומר לסטודנטים היהודים: "אלוהים נתן לנו את האנטישמיות, עליכם ללמוד להשתמש בה!". נזכרתי בכך כשצפיתי באחרונה בתכנית התחקירים"The Lobby" באל–ג'זירה. תחקירני התכנית עקבו אחרי פעילות אנשי השגרירות הישראלית בלונדון, לרבות השגריר מארק רגב, בארגונים "ידידי ישראל בלייבור" (LFI) ו"שמרנים ידידי ישראל" (CFI). שני הארגונים, הפועלים תחת שתי המפלגות היריבות בפוליטיקה הבריטית, זממו להתנכל יחד לארגונים ופוליטיקאים התומכים בפלסטינים. בשיתוף אנשי השגרירות הישראלית, תכננו לפגוע במעמדו של מנהיג הלייבור ג'רמי קורבין, ושל שר מטעם השמרנים שביטא עמדות ביקורתיות כלפי ישראל.
משה מחובר (צילום: מורנינג סטאר)
התחקיר הראה כי הפעולות של הקבוצות הבריטיות האלה נעשות בתיאום עם השדולה
הפרו–ישראלית בארה"ב, איפא"ק, והמחיש את מעורבותם של אנשי גלעד ארדן והמשרד לעניינים אסטרטגיים בנעשה. באחרונה נחשף בעיתון "הארץ" (24.10) כי המדינה מפעילה זרוע בינלאומית נגד פעילי בי.די.אס. פעילות ישראל נגד גורמים פרו–פלסטיניים בעולם היא מניפולציה של המערכת הדמוקרטית במדינות זרות. התערבות מסוג זה גובלת באי–חוקיות. אין פער גדול בין הפעולות הישראליות הללו לבין ההתערבות המיוחסת לרוסיה במערכת הבחירות האמריקאית.
בראשית אוקטובר סולק מהלייבור משה מחובר, ממייסדי ארגון מצפן. מחובר הואשם באנטישמיות ובחברות בארגונים זרים ללייבור. מחובר (81), פרופסור אמריטוס ללוגיקה מתמטית ולפילוסופיה, מתגורר בלונדון כבר כמעט חמישים שנה. הוא פעיל, כותב, נואם ומפגין בהתמדה נגד המשטר בישראל ונגד הכיבוש. פעילותו הייתה לצנינים בעיני ממשלת ישראל. הרקע הרשמי לסילוקו: פרסום מאמר בעיתונים של קבוצות מרקסיסטיות שונות. מחובר כתב על יחסה המבטל של הציונות ליהדות, ועל ההסכמות בין הנאצים והציונים בנושא זה. בכתיבתו הסתמך על מסמכים רשמיים המופיעים בארכיון יד ושם. מחובר הוא אנטי–ציוני אך בוודאי אינו אנטישמי. כל חייו לחם נגד הגזענות על כל צורותיה.
ואולם, סילוקו אינו אי–הבנה. לפי מסלקיו, התבטאות אנטישמית היא כל התבטאות "הפוגעת ביהודים". לא נשאלת השאלה, האם הדברים הנאמרים אמתיים או לאו, ומן הסתם גם סביר כי הצבעה על פשעיה של ישראל אינה נוחה עבור יהודים המצדדים בה, או מרגישים שפשעים אלה נעשים בשמם. אשר לטענה השנייה, לא נעשה כל בירור או שימוע בנוכחות מחובר, ולדבריו מעולם לא היה חבר בארגונים שפרסמו את מאמרו בביטאונם.
את פרשת סילוקו של משה מחובר יש להבין על רקע המאבק בתוך מפלגת הלייבור בין המנגנון המפלגתי, שעדיין מורכב מתומכי טוני בלייר, לבין תומכי ג'רמי קורבין. קורבין הוא המנהיג הראשון של הלייבור מזה שנים שמבקר את הכיבוש הישראלי ותומך בעקביות בזכויות העם הפלסטיני.
השיקול הציני של אנשי השגרירות הישראלית והמשרד של ארדן בהכפשת שמו של קורבין ברור: אם ייצא להגנת מחובר, יוכיח כאילו את אנטי–ישראליותו (הם כבר ידאגו להציג אותו כאנטישמי); אם ישתוק, יאבד את תמיכתם של חלק מחברי המפלגה.
קורבין, כמו מחובר, כתב בעבר בעיתוניהן של מפלגות אחרות. במשך עשור היה בעל טור שבועי בעיתון הקומוניסטי הבריטי, "מורנינג סטאר". בינתיים, צומח בסניפי הלייבור ובארגונים יהודיים אנטי–ציוניים בקרבת המפלגה קמפיין התובע להחזיר למחובר את חברותו במפלגה, לפחות עד שיובהרו בסיסי ההאשמה ואופני קבלת ההחלטה להשעותו.
בעוד ממשלת ישראל מנהלת מלחמת חורמה נגד אנטי–ציונים בבריטניה, אותם היא מוקיעה כאנטישמיים, בולטת במיוחד שתיקתה נוכח עליית הימין הקיצוני באוסטריה. לא שמעתי התבטאות ביקורתית מגורם ישראלי רשמי על מפלגת החופש האוסטרית (FPO), שמנהיגה היינץ כריסטיאן שטראכה התייצב בפתיחת הפרלמנט האוסטרי החדש כשבדש מקטורנו שזור פרח הדרדר הכחול, סמל הנאצים האוסטרים.
שטראכה יתמנה כצפוי לשר בכיר בממשלה ימנית קיצונית בראשות סבסיטאן קורץ. שטראכה מנסה לשפר את תדמיתו, ולכן הכשר ישראלי חשוב לו כל כך. סבו היה חבר באס.אס, ובעמוד הפייסבוק שלו הופיעה ב-2012 קריקטורה אנטישמית של יהודי שמן הניזון מידי שרי הממשלה.
אוהדיו של שטראכה באוסטריה מקבלים אותו בהצדעה במועל יד, אך בישראל הוא ביקר כבר שלוש פעמים, ואפילו הניח זר ביד ושם, והיה אורח הכבוד בהתכנסות מפלגת הליכוד. דומה כי לנתניהו ולשריו לא אכפת כלל מעלייתו של הימין האנטישמי באירופה, כל עוד נציגיו תומכים במדיניות הכיבוש הישראלית ומשתדלים להסית גם נגד מוסלמים. לכן, קטע נתניהו את ביקורת השגריר בבודפשט לגבי הקמפיין האנטישמי של ויקטור אורבן נגד ג'ורג' סורוס, ושתק גם כאשר "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) הניאו–נאצית הצליחה בבחירות בגרמניה.
ביבי נוהג כמו אותו פרופסור יהודי שהכרתי. הוא משוכנע כי אלוהים העניק לו את האנטישמיות כנשק, והוא אכן מסובב את הגדרתה כרצונו. עבור הימין הישראלי, מבקרי ישראל הם אנטישמים, ואילו תומכיה אינם יכולים להיות אנטישמים, לא משנה אם הם ניאו–נאצים וכיצד יתבטאו כלפי יהודים.
אבישי ארליך
הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"
