המצב בסוריה משתנה במהירות. דאעש מאבד טריטוריה ואילו כוחות אסד ובעלי בריתו (חיזבאללה, משמרות המהפכה האיראניים, מיליציות שיעיות מעיראק, מאפגניסטן ומפקיסטן) מתחרים בכוחות בתמיכת ארה"ב וסעודיה בתפיסת שטחים מהם נסוגה המדינה האיסלאמית.

חיילי תה"ל מפטרלים בחלקה הכבוש של רמת הגולן (צילום: אקטיבסטילס)

המאבק כעת ניטש במזרח: על עמק הפרת התיכון והמדבר הסורי; ובדרום מערב: על השליטה בגבול בין ירדן סוריה ורמת הגולן. נוכח התייצבות המשטר בעזרת הרוסים והאיראנים ואי נכונותה של ארה"ב  להיכנס בעצמה למלחמה קרקעית בסוריה, ויתרו ארה"ב ובעלות בריתה לעת עתה על הפלת שלטון אסד כמטרה. משטר טראמפ אמנם הגדיל את מצבת הכוחות האמריקאיים בגבול ירדן, אך גם הודיע שהוא מגביל עצמו ללחימה בדאעש. ארה"ב גם הפסיקה את תמיכתה במספר מיליציות מורדים.

בעקבות ועידת הפסגה בהמבורג (7.7), הסכימו טראמפ ופוטין על הפסקת אש בין כוחות הממשלה הסורית לבין כוחות המורדים בשלושה מחוזות של דרום מערב סוריה: קוניטרה, דרעה וסווידה. הסכם זה, שישראל לא  הייתה שותפה רשמית בו, הושג בין ירדן, רוסיה וארה"ב. ההסכם בא בעקבות לחימה באזור בין מיליציות מורדים לכוחות אסד ובעלי בריתו – חיזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים. במספר מקרים הסלימה ישראל את השתתפותה עד כדי מעורבות ממשית בזמן הלחימה. כדי לקיים את הפסקת האש הוצבו כעת כוחות רוסיים במרחק 8 ק"מ מהגבול בקונייטרה. ישראל אינה מרוצה מהסדר זה הכובל את ידיה אך כלל נשאלה להסכמתה.  התגברות האנרכיה בממשל טראמפ ואי היכולת לסמוך על מדיניות ארה"ב בסוריה וכלפי איראן גורמים דאגה רבה בממסד הביטחוני הישראלי. בשבוע שעבר (25.7), בין אירועי  הדמים בירושלים ופגישה מחבקת עם המאבטח הקטלני מעמאן, מצאו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ליברמן והרמטכ"ל אייזנקוט זמן לביקור בעוצבת הבשן ברמת הגולן. הם שמעו שם סקירות על המצב בגזרה מפי מפקד הפיקוד אלוף יואל סטריק, ומפקד העוצבה תא"ל יניב עשור.

דאגה עמוקה מפני התבססות איראן בסוריה הביע לאחרונה גם אלוף יעקב עמידרור, מי שהיה עד לאחרונה יועץ רה"מ לענייני ביטחון. בהופעה בפני כתבים זרים הוא אמר: "בניית הבסיסים האיראניים בסוריה מספקת כן שיגור לאיראן ולחיזבאללה נגד ישראל. ישראל צריכה למנוע זאת, בכל מחיר. אם זה לא יילקח בחשבון בידי מי שקובעים את ההסדרים – האמריקאים, הרוסים ואחרים – זה עשוי להביא את צה"ל להתערב ולהשמיד כל ניסיון לבנות תשתית (איראנית) בסוריה. לא נאפשר לאיראנים ולחיזבאללה לנצל את ניצחונם במלחמה הארוכה בסוריה כדי להתמקד בישראל. אם זה האינטרס של ישראל, אנחנו צריכים לשאוף שהוא יישמר" (הארץ 19.7). אלה אמנם מילים כדורבנות, אך ישראל מתעוררת מאוחר מידי לנוכחות איראן וחיזבאללה בסוריה. ספק אם ישראל יכולה לעשות הרבה מעבר למה שכבר עשתה.

לאיראן ולסוריה יחסים ידידותיים מראשית המהפכה של חומיני (1979). סוריה הייתה אחת משלוש המדינות הראשונות שהכירו במשטר החדש באיראן. למרות היות סוריה רפובליקה חילונית ואיראן מדינה איסלמיסטית, נוצרה ביניהם קרבה אסטרטגית על רקע אנטי-אמריקאי. יתר על כן, כאשר פתח סדאם חוסיין במלחמה נגד איראן (1980), יצאה סוריה, בראשותו של חאפז אל אסד, נגד סאדם חוסיין והבעת' העיראקי ותמכה כל שנות המלחמה באיראן. איראן ציידה ואימנה את החיזבאללה בלבנון (מ-1982) ועומדת לצדו במאבקו הארוך מול ישראל. משנות ה-2000 התחיל רווח הביטוי 'ציר ההתנגדות' לארה"ב ולישראל (ג'בהת אלמוקוואמה) הכולל את איראן, חיזבאללה, סוריה, אח"כ גם חמאס, עיראק ולאחרונה גם  החות׳ים בתימן.

מראשית ההתקוממות בסוריה השקיעה איראן את יכולותיה לשמור על משטר אסד. היא הייתה מעורבת בבניין כוחות ה'שביח'ה' שלחמו במורדים ונבנו על פי הדגם של כוחות ה׳בסיג'י׳ האירניים. משלב מוקדם משתתפים בלחימה בסוריה גם כוחות החיזבאללה שהקריבו אלפי לוחמים. כוחות של ׳משמרות המהפכה׳ (כוח אל-קודס) מתאמים את המלחמה ('מתאם הפעולות בשטחים' של האיראניים הוא הגנרל המוכשר קאסם סולימני) ויועצים ושומרים על אסד מבסיסים ליד דמשק. איראן השקיעה הון עתק, עשרות מיליארדי דולרים, במשך שנות המלחמה בתמיכה כלכלית במשטר. כשהתדלדלו כוחות הצבא הסורי במלחמה הממושכת, הקימה איראן לעזרתו מיליציות שכירי חרב מקרב פליטים שיעים מאפגניסטאן באיראן (הזינביון) ומקרב פליטים שיעים מפקיסטאן (הפאטימיון). בשלב האחרון משתתפים במלחמה בסוריה גם 'כוחות הגיוס העממי' (PMF) מעיראק אותם הקימו האיראנים למלחמה בדאעש בעיראק. בשנתיים האחרונות משתתפות גם יחידות מהצבא האיראני הסדיר (ארטש) בסבבי לחימה בסוריה והן ספגו אבדות כבדות, כולל אנשי צבא בכירים.

אין שום ספק שאיראן פרסה את השפעתה האזורית מתוך מחשבה אסטרטגית ארוכת טווח ומייעת לעצמה תפקיד חשוב גם בשיקומה של סוריה. ישראל הקדישה את עיקר מאבקה באיראן בתכנית הגרעין שלה והתעלמה מהעמקת נוכחותה של איראן בסוריה מתוך מחשבה שסוריה נפלה ולא תקום. עכשיו, כשתפיסת עולמה של ישראל קורסת – ישראל הרשמית באבדן עצות ובפניקה. מסוכן לסמוך על שיקול הדעת של פוליטיקאים ימניים בישראל. רק שלום עם הפלסטינים והשתלבות  במרחב ישנו את תוחלת הקיום של ישראל במזרח תיכון פוסט-אמריקאי.

אבישי ארליך

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב