ממשלת מעבר, או ממשלה זמנית, היא ממשלה שמכהנת כדי למלא רִיק שנוצר במערכת הפוליטית בנסיבות שונות. במשטר פרלמנטרי, ממשלת מעבר מכהנת בפרק הזמן שבין נפילת ממשלה נבחרת לבין עריכתן של בחירות חדשות, וכן בפרק הזמן שבין הבחירות לבין כינון ממשלה חדשה. מאז הבחירות לכנסת ה-21, באפריל אשתקד, מכהנת בישראל ממשלת מעבר ימנית–חרדית וראש ממשלה זמני, בנימין נתניהו.
ראש הממשלה ורא"ל כוכבי: אין כסף לרעבים; יש כסף לפגזים (צילום: לע"מ)
על פי פסיקות בית המשפט העליון, ממשלה שאינה נהנית מאמון הכנסת מחויבת "באיפוק בהפעלת סמכויותיה לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר". בתירוץ זה מנופפת ממשלת הימין כדי להימנע מהכרעה בשאלות חברתיות כמו תקציב האבטחה של העובדים הסוציאליים, תוספות לקצבאות הנכים העלובות שסוכמו אשתקד, וסיוע דחוף במזון למשפחות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי (ר' מסגרת בעמוד זה).
אך בשאלות כלכליות, פועלת הממשלה ביתר שאת כדי להמשיך במדיניותה הניאו–ליברלית ולהבטיח את הנצחת הכיבוש. חרף העובדה שרשמית אין קואליציה ואין אופוזיציה (כי שום גוש מפלגות לא זכה ברוב בכנסת), ממשיכות מפלגות הימין לכנס את ועדות הכספים והביטחון של הכנסת. לעומת זאת, ועדת העבודה והרווחה משותקת. ועדת הכספים מוסיפה להעביר תקציבים גדולים לצבא, הרבה מעבר לסכומי העתק שבתקציב המדינה.
בשבוע שעבר (22.1) התכנסה ועדת השרים לענייני הפרטה ואישרה את מכירת נמל חיפה לחברה רב–לאומית. זאת במסגרת הפרטת הנמלים שמקדמת ממשלת הימין בסיועה של ההסתדרות. במקביל מוקם נמל נוסף במפרץ חיפה שיתחיל לפעול ב-2021, ותפעיל אותו חברה ממלכתית סינית. לפי הערכות, חברות סיניות צפויות להתמודד על רכישת נמל חיפה הוותיק לאור האפשרות לחיבור שני הנמלים, צעד שנקטו לאחרונה חברות סיניות בנמל פיראוס ביוון.
נמל שלישי יוצא להפרטה
נמל חיפה הוא הנמל הממשלתי השלישי שיוצא להפרטה בסיועה של ההסתדרות והגדול ביותר עד כה. ב-2007 אפשרה ממשלת הימין לאנשי העסקים שלמה שמלצר, שלומי פוגל וסמי קצב – בעלי "מספנות ישראל", תאגיד ממלכתי לשעבר שהופרט ב-1995 – להפעיל את הנמל הפרטי הראשון בשטח המספנות. ב-2013 מכרה המדינה את הזיכיון להפעלת חברת נמל אילת לאחים נקש, שמכרו בשלב מאוחר יותר שליש ממניות החברה לפוגל.
כאמור, ב-2021 יצטרפו לתחרות שני הנמלים הפרטיים החדשים המוקמים באשדוד ובחיפה: נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד שיופעל בידי "טיל", חברה רב–לאומית משוויץ המפעילה נמלים מופרטים ב-26 מדינות.
ההסתדרות, בניגוד לאיגודים המקצועיים ברחבי העולם, מסייעת להפרטה. השבוע (26.1) חתמה ההסתדרות על ההסכם להפרטת נמל חיפה, במסגרתו יקבלו כ-200 מעובדי הנמל חבילת פרישה בהיקף כספי של 2.7 מיליון שקל לעובד. צעדי הפיטורים המתוכננים לקראת ההפרטה המעוגנים בהסכם כוללים, בין היתר, תוכנית פרישה מרצון ל-200 עובדי הנמל. עובדי דור ב', שהתקבלו לעבודה עד 12 ביוני 2017, יהיו מוגנים מפני פיטורים קולקטיביים (הדגש הוא בהגדרה "קולקטיביים") לתקופה של 10 שנים ממועד ההפרטה. מי שהחל לעבוד לאחר מועד זה – יפוטר, כמובן.
תמורת ההפרטה תקבל המדינה סכום מזערי, יחסית, של מיליארד שקלים, שהם כמחצית מתוספת התקציב שאושרה לאחרונה לצה"ל – ביוזמת ממשלת המעבר. התקציב הצבאי של ישראל עלול להגיע השנה לשיא של כל הזמנים: 80 מיליארד שקל.
יש כסף לפגזים; אין משאבים לרעבים
11 אלף משפחות במצוקה קשה מאוד אינן מקבלות סיוע במזון מאז תחילת השנה בתירוץ שאין תקציב למדינה. משמעות הדבר היא עשרות אלפי ילדים רעבים או רעבים יותר. בשלב זה פתרון כספי אינו מסתמן, ובאוצר מציעים לחכות עד אישור התקציב הבא, שיקרה לכל המוקדם בעוד כמה חודשים – אם תוקם ממשלה חדשה לאחר הבחירות הקרובות. כך חשף ביום חמישי שעבר העיתון "כלכליסט".
סיוע במזון הוא פרויקט ניסיוני שפעל מאז 2016 באמצעות עמותות אש"ל ירושלים ולקט ישראל. במסגרת הפרויקט חילקו העמותות סיוע בשווי 500 שקל בחודש ל־11 אלף משפחות ב־48 ישובים. הסיוע הורכב מכרטיס לרכישת מזון בשווי250 שקל ומארגזי פירות, ירקות ומזונות ארוזים יבשים, גם הם בשווי 250 שקל. המדינה מימנה את הפרויקט ב־20 מיליון שקל, הרשויות המקומיות ב־5 מיליון שקל ועוד כ־35 מיליון שקל נאספו כתרומות. המשמעות היא שהמדינה נדרשה לתרום רק 160 שקל לכל משפחה, עבור סיוע שעלותו 425 שקל ושוויו בשוק 500 שקל. התורמים העבירו את הכסף על סמך התחייבות לשותפות המדינה, ולכן הפסקת התקציב עוצרת בשלב זה את כל החלוקה.
ממחקר על אודות הפרויקט שערך הביטוח הלאומי עולה כי "למרות רמת הסיוע הנמוכה יחסית, רמת הביטחון התזונתי השתפרה באופן מובהק". עם זאת, נוכח נקודת ההתחלה הנמוכה מאוד של המשפחות, רבות מהן נותרו באי ביטחון תזונתי.
כיוון שהמיזם הוגדר כניסיוני, הוא לא שולב מעולם בבסיס תקציב המדינה. באוגוסט 2019 אמור היה להיערך מכרז חדש לבחירת העמותה שתמשיך בביצוע הפרויקט בשנתיים הקרובות, אך בשל הכאוס הפוליטי הוא נדחה והמיזם לא תוקצב ל־2020. על פי סקר הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי ל־2016, האחרון שפורסם, 18% מהמשפחות בישראל חיות באי ביטחון תזונתי. בסך הכל מדובר ב־513 אלף משפחות בישראל שסובלות מחסור במזון.
המועצה הלאומית לביטחון תזונתי מעריכה שמספר המשפחות הזקוקות לסיוע הוא כ־130 אלף, כלומר פי 12 ממספר המשפחות ששולבו בניסוי. מדובר במשפחות שלאחר תשלומים קשיחים, כמו שכר דירה וחשבונות מים וחשמל, לא נותר להן די כסף לרכישת מזון. המועצה סבורה שעל הממשלה להקצות לסיוע למשפחות אלה חצי מיליארד שקל לשנה. בעבר מומן הסיוע ב-20 מיליון שקל בלבד, אך גם סיוע זה הופסק.
אפרים דוידי
