מי מצביע עבור איזו מפלגה ואיפה: התמיכה הגדולה ברשימה המשותפת ביישובים העניים

ממצאי מחקר שבדק מי מצביע עבור איזו מפלגה ובאיזה יישוב בארץ – ראו אור בשבוע שעבר בעיתון הכלכלי "דה מרקר" (29.1). מהממצאים עולה כי התמיכה הגדולה ביותר ברשימה במשותפת היא ביישובים העניים ביותר.

2019-02-04_202757

המחקר לא בדק את חלוקת הכנסה לפי עשירונים, אלא את הדירוג של יישובים לפי מעמד סוציו־אקונומי ("אשכולות" בלשון הלמ"ס). זה מדד המשקלל את ההכנסה ממוצעת לנפש, את שיעור הזכאים לבגרות ואת שיעור הלומדים לתואר ראשון. כך שבעשירון העליון, למשל, יש מעט מאוד יישובים, ובהם סביון וכפר שמריהו, ובעשירונים הנמוכים יש יישובים רבים. יחד עם זאת, משקלם של היישובים שמדורגים באשכול החמישי הוא 28.3% מכלל המצביעים.

העשירים מצביעים יותר

כך למשל, בבחירות 2015 שיעור ההצבעה למחנה הציוני בעשירון העליון היה 45%, לעומת 17% בלבד לליכוד ו-17% ליש עתיד. בעשירון התשיעי, שיעור ההצבעה למחנה הציוני היה 39% לעומת 18% לליכוד ו-16% ליש עתיד. הכוח האלקטורלי הגדול של הליכוד נמצא בעשירונים האמצעיים. כך, בעשירון השביעי 26% הצביעו ליכוד, בעשירון השישי 29% ובעשירון החמישי 32%. בעשירונים אלה, המחנה הציוני מאבד אהדה בעקביות עם שיעורי הצבעה של 24%, 21% ו-11% בהתאמה.

לפי אותו מחקר, שיעור המצביעים ביישובים החזקים לרשימה המשותפת ולמפלגות החרדיות הוא אפסי. כך בכל שלושת האשכולות העליונים. שיעור התומכים ברשימה המשותפת הוא כ-72% מתושבי היישובים באשכול השני, וכמחצית מהמצביעים באשכולות הראשון והשלישי. באשכול הרביעי הצביע אחד מכל ארבעה עבור המשותפת; ואילו בחמישי – רק 6%.

לפי סקרים, מפלגתו של הגנרל בני גנץ נוגסת בעיקר במנדטים של מפלגת העבודה. מכך אפשר להסיק שנקודות האחיזה הנוכחיות שלה הן בעשירונים העליונים. ואולם, תוצאות הבחירות לכנסת ב-2015 לימדו שאחיזה חזקה בשני העשירונים העליונים לא בהכרח מביאה את השלטון.

קול בעשירון התחתון שווה לקול בעשירון העליון, וכדי להשיג את השלטון צריך לגייס מצביעים מרוב העשירונים. כך נוהגת הליכוד. התמיכה במפלגת השלטון הימנית בקרב עשירונים 1 עד 3 היא מזערית, אמנם, אך אלה ברובם יישובים ערביים בהם מתרכזים בעיקר תומכי הרשימה המשותפת.

בבחירות הקודמות, למשל, שיעור מצביעי הליכוד בעשירון העליון היה זהה לזה של יש עתיד. ואולם, הליכוד קיבל בסך הכל 30 מנדטים, לעומת 11 בלבד של יש עתיד.

שיעור ההצבעה ביישובים החזקים (אשכולות 10-8) היה 74.7% בבחירות 2015. לעומת זאת, באשכולות הנמוכים שיעור ההצבעה עמד על 64%. משמעות הדבר היא שהקולות האבודים בקרב השכבות המוחלשות גבוה יותר מאשר בקרב השכבות המבוססות. זה נכון בעיקר לגבי האזרחים הערבים.

החרדים אמנם ממוקמים בעשירונים התחתונים, אך שיעור ההצבעה שלהם גבוה מזה של יהודים לאחרדים ושל ערבים. חרדים מהיישובים החלשים ביותר קרובים מאוד למיצוי פוטנציאל המנדטים שלהם, ואילו ערבים מהיישובים החלשים

ביותר הכי רחוקים ממימושו. כמו כן, שיעור העובדים, בעיקר הפועלים בענפי הייצור והבניין, הוא גדול במיוחד בקרב החברה הערבית. זאת להבדיל מהחברה החרדית. לגבי הרשימה המשותפת אפשר להסיק כמה מסקנות: רוב מצביעיה הם תושבים ביישובים הערבים שהם עניים; רובם פועלים (מחצית העובדים הערבים מועסקים בתעשייה או בבניין), ובקרבם אחוז הנמנעים הגבוה ביותר. יש לקחת נתונים אלה בכל מתווה אלקטורלי אפשרי של חד"ש: ריצה לבד, ריצה באמצעות הרשימה המשותפת או ברית אחרת.

היישובים הערבייםהבדואיים בתחתית האשכולות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגה מדד חברתיכלכלי של אוכלוסיית הרשויות המקומיות.  הרשויות מתחלקות ל-10 קבוצות הומוגניות (אשכולות) לפי ערכי המדד החברתיכלכלי. אשכול 1 מציין את הרמה החברתיתכלכלית של האוכלוסייה הנמוכה ביותר ואשכול 10 מציין את הרמה הגבוהה ביותר.

סביון וכפר שמריהו קיבלו את הדירוג 10. אחריהן בדירוג 9 נמצאים היישובים להבים, עומר, כוכב יאיר, הר אדר שליד ירושלים, כפר ורדים, רמת השרון, שהם, יישובי גדרות ומיתר.

בדירוג 1, הנמוך ביותר, נמצאות המועצה האזורית נווה מדבר בנגב (הכוללת יישובים ערבייםבדואיים רבים), העיר רהט, המועצות המקומיות שגב שלום ותל שבע ליד באר שבע, ערערה, חורה, אלקסום, כסיפה ולקיה. הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות.

מעיון בנתונים שפרסמה הלמ"ס בנובמבר 2018 עולה כי קיים פער גדול במצבן הכלכליחברתי של הערים הגדולות בישראל. ת"איפו (430 אלף תושבים) ורמתגן (200 אלף), למשל, מצויות באשכול ה-8. ואולם, ירושלים (860 אלף), בני ברק (180 אלף) ובית שמש (100 אלף) באשכול השני והעני. ערי הדרום, באר שבע (200 אלף), אשדוד (220 אלף) ואשקלון (130 אלף) שייכות לאשכול 5 (כך גם בת ים); נתניה (200 אלף) שייכת לאשכול 6 ואילו שליש מהערים הגדולות שייכות לאשכול החמישי: חיפה (280 אלף), ראשון לציון (250 אלף), פתח תקווה (220 אלף), חולון (190 אלף) ורחובות (130 אלף תושבים).

אפרים דוידי

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב